נער משלוח

עינב שיף בוחר בג'ף בזוס, האיש העשיר בעולם ושנוא נפשו של טראמפ, כי השנה נעשה ברור לגמרי שאמזון גדולה וחזקה מדי

עובדי אמזון התכנסו בראשית החודש שעבר כדי לשוחח עם האיש העשיר ביותר בהיסטוריה המודרנית, שהוא לא במקרה גם הבוס שלהם. מהאסיפה דלף ציטוט שהיה במהרה לכותרת: "יום אחד", קבע ג'ף בזוס, "אמזון תיפול. אמזון תפשוט רגל".

 

התחזית הקודרת הזו נשמעת, בלשון המעטה, מנותקת מהמציאות. למרות שספגה לאחרונה כמה כאפות בורסאיות, שמחקו לבזוס אישית סכומים פסיכיים בכל קנה מידה, 2018 ביססה את מעמדה של אמזון כמעצמה חסרת תקדים. נכון למועד כתיבת שורות אלה, התחזית היא שעד סוף השנה יחלוש התאגיד על כמחצית מהמסחר האלקטרוני בארה"ב. ברשימת האנשים העשירים בעולם, בזוס מביט למטה ונדרש לאמץ את עיניו כדי לראות את הבאים אחריו. ואם כל זה לא הספיק, אז "הניו יורק טיימס" אפילו הכתיר אותו כאייקון אופנה.

 

גם מבחינה ציבורית, בזוס לא מסובך עד מעל הראש כמו מארק צוקרברג. לפני כמה שבועות תוכנית הסאטירה "סאטרדיי נייט לייב" עסקה באותה מהדורה בשני הטיטאנים. האחד נשחט ואילו האחר בעיקר הוצג כמי שעסקיו הם כלי מתוחכם להתנגחות בנמסיס דונלד טראמפ. יהיה מעליב לבקש מכם לנחש מי לוהק לאיזה תפקיד.

 

ואכן, לעומת השנתיים האחרונות של פייסבוק, אמזון עדיין על ענן (שגם הוא, מן הסתם, של אמזון). אלא שסביר להניח שבזוס רואה את הזמנים משתנים. עידן ההערצה העיוורת כלפי תאגידי הענק הטכנולוגיים הגיע לקיצו. מיום ליום גוברת הביקורת על האופן שבו העסקים הללו מתנהלים: האגרסיביות, תנאי העבודה המחפירים (במחסנים של אמזון, "בלאק פריידיי" הוא באמת יום שישי השחור), תכנוני המס הנכלוליים והשימוש המפוקפק במידע שנאגר על אודות הלקוחות. בשיאו השנה, הונו של בזוס נאמד בכ־150 מיליארד דולר. כשמצליבים את הנתון החולני הזה עם שיטות הפעולה הכוחניות של אמזון עולה השאלה: מתי, אם בכלל, אפשר כבר להגיד "מספיק"?

 

התשובה היא כנראה שאתה לא הופך להיות ג'ף בזוס אם אתה שואל שאלות כאלה. אבל האנשים שהם לא ג'ף בזוס דווקא מתחילים להבין שמישהו בכל זאת צריך להציב את הרף. באופן נדיר לימינו הרעילים, הנושא חוצה מחנות פוליטיים: נשיא ארה"ב הוא אדם שמעריץ עושר כל עוד הוא תומך בו, ולכן מתעב את בזוס בהיותו המו"ל של ה"וושינגטון פוסט" הלעומתי. בצד השני של המתרס ישנם פוליטיקאים כמו ברני סנדרס שהפנימו כי השליטה האבסולוטית של אמזון היא פוטנציאל לשעבוד צרכני וכלכלי. גם באירופה מתנהלת חקירת הגבלים עסקיים נגד אמזון ושיטותיה. עם קואליציה כזאת, מתישהו, גוליית עוד עלול לחטוף אבן במרכז המצח. ספק אם היא תפיל אותו לקרשים, אבל הכאב בהחלט יורגש. ואולי גם תישאר צלקת.

 

2018 הייתה השנה שבה הגאונים מעמק הסיליקון שינו סטטוס. כבר לא ממציאנים מבריקים ששינו את העולם לטובה ואפילו לא אנשי עסקים ממש מוצלחים. הם קיסרים וראשי מדינות, שבכף ידם אוחזים כוח והשפעה בממדים מטרידים. כל ניסיונותיהם להתמרק ולהצטדק, בין שבאמצעות הצהרות פיוטיות, קניית עיתונים או פילנתרופיה, נתקלים בשורה התחתונה: חברות כמו אמזון, גוגל, פייסבוק ואפל פשוט חזקות מדי. הן מספקות שירותים פופולריים ויעילים, אבל המחיר מעורר קושיות אתיות מהותיות.

 

לכן גם אם החורף האמיתי של ג'ף בזוס טרם הגיע – כאן אף אחד לא הבטיח משלוח בתוך 10 עד 14 ימי עבודה – יש סיבה שהוא מתכונן אליו. ואם המדפים האינסופיים של אמזון מכילים כל מוצר שעולה על הדעת, לא מסובך מדי להאמין שיש שם מצבורים מטאפוריים של נשק ותחמושת לקראת המערכות הבאות. בזוס אולי הכריז ש"יום אחד אמזון תיפול", אבל הוא לא אמר שזה יקרה בלי חתיכת קרב.