רגע לפני פיזור הכנסת וכדי למנוע עיכוב של חודשים ארוכים, הכנסת אישרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית את תיקון חוק ההגבלים העסקיים, קידום התחרות וצמצום הנטל הרגולטורי. את התיקון יזמו שר הכלכלה אלי כהן ורשות ההגבלים העסקיים לצורך התאמות למקובל בעולם בתחום. בין השאר, העונש של עבירת ההסדר הכובל הועמד על 5 שנות מאסר.
ראשית, הגידו שלום ל"הגבלים עסקיים" וברכו את מילת המפתח - "תחרות". התיקון ישנה את שמו של חוק ההגבלים העסקיים לחוק התחרות, ותיקונים דומים יחולו על בית הדין להגבלים עסקיים, הממונה על הגבלים עסקיים ורשות ההגבלים העסקיים.
עוד נקבע בתיקון כי הגדרת "מונופול" תורחב כך שתחול על כל מי שיש לו כוח שוק משמעותי, גם אם נתח השוק שלו נמוך מ־50%. החוק הקודם קובע נתח שוק של מעל 50% כמדד היחיד להיותו של גוף בעל מונופולין.
לפי התיקון גם חובת הדיווח לממונה על מיזוגים קטנים תצומצם, וזאת על ידי העלאת הרף הכספי המחייב דיווח ממחזור משותף של 150 מיליון שקל ל־360 מיליון שקל. עלייה זו מתחייבת לאור הצמיחה המשמעותית שעבר המשק הישראלי מאז נקבע הסכום הקודם בשנת 1999, וכן לאור זאת שבישראל נטל רגולטורי רב של פיקוח על מיזוגים.
זמן ההחלטה בבקשות פטור להסדרים כובלים יקוצר מ־90 ל־30 יום, בדומה לפרק הזמן הקבוע ביחס להחלטה במיזוג. בנוסף, לממונה תהיה הסמכות להאריך את תקופת ההחלטה בבקשות פטור ובבקשות לאישור מיזוגים מורכבים לפרקי זמן של עד 120 יום נוספים.
מגבלת העיצום המרבי כנגד מפירי החוק תגדל מ־24.5 מיליון שקל ל־100 מיליון שקל, או 8% ממחזור המכירות, בתקווה שהתיקון יחזק את ההרתעה והאכיפה כנגד פעולות שפוגעות בתחרות של הגופים הגדולים במשק. ברשות ההגבלים ביקשו לא להגביל את סכום העיצום בתקרה, אך נתקלו בהתנגדות בוועדה.
השר אלי כהן מסר כי "מדובר בצעד נוסף לצמצום הנטל הרגולטורי". יו"ר רשות ההגבלים, מיכל הלפרין, אמרה: "החוק יחייב בעלי עסקים לנהוג באחריות תחרותית בד בבד עם הפחתת הנטל הרגולטורי והקלה על עסקים קטנים".