הכל ביורו

יש לכם יורו לבזבוזים? עיירה ציורית בסיציליה, שננטשה על ידי מרבית תושביה, הכריזה על מבצע נדל"ן מהחלומות: בית תמורת יורו אחד בלבד. ההצעה הזאת גרמה להיסטריה ואלפים כבר עומדים בתור

אתם חולמים להיות הבעלים של בית קיץ בעיירה קטנה וציורית באירופה? עכשיו זה אפשרי, בתנאי שיש לכם כסף קטן בכיס. אבל ממש קטן. העיירה סמבוקה שבסיציליה הכריזה על מבצע נדל"ן מהחלומות: בית ביורו אחד בלבד.

 

אחרי שפרנסי העיירה, השוכנת כ־70 ק"מ דרומית־מערבית לפלרמו, ראו שהיישוב שלהם הולך וננטש עם השנים, החליטו להציע למכירה כמה עשרות בתים במחיר שנמוך מזה של כוס קפה במסעדה, בתקווה להזרים דם חדש למקום. נכון, מדובר בבתים קטנים יחסית (150־40 מ"ר) במצב תחזוקתי ירוד ביותר, שדורשים שיפוץ לפני שאפשר יהיה לעבור לגור בהם, ובכל זאת — מדובר ביורו אחד בלבד!

 

למען הסדר הטוב, הרכישה תסתכם בסופו של דבר בהרבה יותר מיורו, שכן כל מי שירכוש בית כזה מתחייב להשקיע לפחות 15 אלף יורו בשיפוץ המבנה בשלוש השנים הקרובות, ועוד 5,000 יורו כשטר ביטחון שיוחזר לבעלי הבית עם סיום השיפוצים. אבל גם כשמסיימים את כל החישובים, המחיר עדיין אטרקטיבי ביותר.

 

מרגע שההודעה התפרסמה, חייהם של התושבים שנותרו לגור בסמבוקה הפכו לטירוף אחד מתמשך. סגן ראש העירייה, ג'וזפה קאצ'יופו, מודה שהוא לא מצליח לנשום בימים האחרונים מרוב עבודה. "אני המום מהתגובות", אומר קאצ'יופו.

 

מאז יום שישי הגיעו לתא הדואר האלקטרוני של העירייה עשרות אלפי פניות מכל רחבי העולם. "היו מיילים מאירופה, אבל גם מדרום־אפריקה, אוסטרליה, ארה"ב ואיחוד האמירויות", אומר קאצ'יופו. "קבוצת עורכי דין אמריקאים כבר ביקשו להיפגש איתי, ואישה מדובאי, שסירבה לחשוף בשם מי היא פועלת, רצתה לרכוש את כל הבתים שעומדים למכירה".

 

הרעיון לרכוש בית ביורו לא נולד בסמבוקה. בכפר גנג'י שבסיציליה הוכרז על מבצע כזה כבר ב־2014. בינואר 2018 הכריזה העיר אולולאי שבסרדיניה על מכירת מאתיים בתים עבור ליש"ט אחת כל אחד, אחרי שאוכלוסיית המקום הידלדלה מאוד ב־50 השנים האחרונות. ופרנסי העיר קאנדלה במחוז פאגליה הודיעו שהם מוכנים לשלם לאנשים, העיקר שיבואו לגור אצלם.

 

אבל קאצ'יופו טוען שהמבצע שלהם הוא הדבר האמיתי. "בניגוד לערים אחרות שעשו את המבצעים שלהן רק למטרות תעמולה, במקרה שלנו מדובר במבצע אמיתי", הוא אומר. "כל הבתים שהוצעו למכירה נמצאים בבעלות העירייה, ואנחנו לא משמשים כאן בתפקיד של מתווכים בין הקונים לבעלי הבתים שנטשו את המקום, אלא כמי שרשאים לסגור את העסקה. אם אתם רוצים לרכוש את הבית — אתם יכולים לקבל אותו מיד".

 

סמבוקה, שביום בהיר אפשר לראות ממנה את הר הגעש אטנה, מוקפת אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים מרשימים כמו "עמק המקדשים" ו"סלינונטה", מסלולי טיולים ברגל לפסגת הר גנוארדו, והנקרופוליס היווני "אדראנון" שמושך אליו חובבי פטריות, יערות וכרמים. היא נבנתה על ידי היוונים בשנת 830 לספירה, ונכבשה בהמשך על ידי הסרצנים. היא נקראת על שמו של האמיר אל־זאבוט, ויש בה רובע ערבי עתיק, כנסיות עם כיפות עגולות וארמונות בארוקיים ססגוניים, כמו גם סמטאות צרות ומפותלות באזור הקסבה.

 

קאצ'יופו יודע שיש לו סחורה מצוינת להציע, ובימים אלה הוא לא מסתפק רק ביופי הנגלה לעין אלא גם מארגן סיורים למי שמעוניין לראות את "העיר השקועה", זאת שנמצאת מתחת לפני האדמה. ועוד לא אמרנו מילה על הכרמים הרבים באזור, והיין שהמקומיים מכינים מאז ימי יוון העתיקה, בלי לוותר על גפנים חדשות יותר כמו מרלו, סירא ושארדונה, שהתאזרחו באזור. ב־2016 זכתה סמבוקה בתואר "עיר ההוד וההדר" בתחרות היופי של ערי איטליה. "פיסת הקרקע הפורייה הזאת נקראת גם 'גן עדן עלי אדמות'", אומר קאצ'יופו לסי־אן־אן. "זה מקום של שקט ושלווה, ומקום מפלט אידיאלי לחופשה מרגיעה".

 

 

אידיליה זה לא | אלעד זרט

אחח איטליה איטליה, ארץ הפסטה והפיצה והאספרסו והיין. מי לא היה רוצה לשבת רגל על רגל בווילה שקנה ממש בכלום כסף, בעיירה סיציליאנית ציורית על חופי הים הטירני? אבל האידיליה של החייאת הכפרים הנטושים ברחבי אירופה, ובאיטליה בפרט, שתפסה תאוצה בשנים האחרונות, רחוקה לכאורה מהתמונה הגלוייתית שמשתקפת במבט ראשון.

 

הייתי שם בסיבוב הקודם, כשהרשויות באיטליה קראו להמונים לקנות וילה ביורו אחד בלבד. גם אז כותרות העיתונים הכריזו — "החלום בהישג יד". התפתיתי, נרשמתי להגרלה, ובמהרה מצאתי את עצמי במסלול הארוך והמפרך של קניית נכס בעיירה גנג'י הפסטורלית. יותר מ־700 שנה של בתי אבן, סמטאות וכנסיות נטושות, ומסביב גבעות ירוקות והר הגעש אטנה המושלג. חלום, כבר אמרנו.

 

ואז הגיעה הניירת, ומתקפת המיילים לא פסקה. סעיפים מחמירים וחיוב בשיפוץ בסטנדרט של בניין לשימור. עוד לפני שמצאתי בכלל נכס, הציבו לי תנאים מחמירים בזמן קצוב: לחתום על שטר רכש ציבורי תוך חודשיים מההודעה על הקצאה, לשאת בכל העלויות הקשורות לרכישה (למקרה שטעיתם, הרכישה לא מסתכמת רק בשווי הנכס אלא גם בעוד כמה אלפים לרשויות), אישור לשיפוץ, מציאת אנשי מקצוע, מסים וביטוחים ותשלום לרשות המקומית. כל זה לא יעלה על פרק זמן של שלוש שנים. במידה שהתמהמהתם ולא עמדתם בזמן השיפוץ — הבעלות על הנכס תוחזר לעירייה. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על מסים שוטפים מדי חודש, כשהנכס עדיין לא מוכן, ואולי גם תשלומים שוטפים למאפיה, כפי שרבים ממכריי מיהרו להזהיר אותי.

 

מובן שנכנעתי בדרך. ומה נשאר לי מכל הסחבת? לא הרבה. רק מיילים מפתים מסוכנויות נדל"ן איטלקיות, שמציעים לי מדי חודש לקנות נכס בעוד איזה כפר איטלקי עתיק.