פסטי־מאני

None

  

בספטמבר 2010 התבשרו קוראי עיתון זה על מושג חדש: 'החמיאדה'. ככה כונתה חבורת רוקרים בראשות חמי רודנר, שגילתה את תעשיית החתונות והופיעה בהרכבי אולסטאר מתחלפים. כמעט עשור אחרי ו'החמיאדה' נראית כמו נוסטלגיה נאיבית. איפה זה ואיפה מה שהלך בסוף השבוע שעבר, בערב של חברת מיקרוסופט. הליין־אפ נראה כמו פסטיבל Fyre בישראל, רק בלי החלק של ההונאה. הופיעו שם ברי סחרוף, נינט טייב, מארינה מקסימיליאן, שירי מימון, אביב גפן, היהודים, עדן בן־זקן ועברי לידר, ביחד ולחוד. לא עם שירים שלהם, חלילה - מה הכיף בזה? - אלא עם להיטי קווין, כי עכשיו העולם באובסס על קווין. ולמיקרוסופט יש מספיק כסף כדי שהנבחרת המפוארת הזאת תשיר קווין

 

כאילו כולם מסתובבים עם תמונה של פרדי מרקיורי בארנק. פעם עוד תהינו, אם זה פוגע באמנות ואיפה הפאסון בלנגן מול קייטרינג ברמה של מסעדת מישלן. היום כולם מבינים: העולם שייך לסחים. אנחנו פה רק כדי לשיר להם את 'בוהמיין רפסודי'.