המכתבים הגנוזים של טרומפלדור

המאהבת שלא בטוחה בטיב יחסיהם, החבר שמתבקש "לא להיות דביק" • המכתבים שמפרסם ארכיון "אגודת הסופרים — גנזים" חושפים צד אנושי שלא הכרנו של גיבור תל־חי

"שלום, חברים! לפני עזיבתי לפלסטינה ברצוני לשתף אתכם במחשבותיי. כל המגיע לפלסטינה מרוסיה ולהפך — מיד מבחין בפער התהומי בין החיים פה והחיים שם, בין העובדים בפלסטינה לבין העובדים ברוסיה. הפער הזה לא צריך להיות ואנחנו נשתדל לעזור לחיסולו".

 

את המילים האלה כתב יוסף טרומפלדור בפיאטיגורסק ב־11 באוקטובר 1913. טרומפלדור, שגבורתו ונפילתו בקרב תל־חי הפכו אותו לדמות מופת ציונית ולגיבור לאומי, נודע בזכות משפט אחד שאמר (או לא אמר, אך נקשר בשמו): "טוב למות בעד ארצנו".

 

מכתבים שנחשפים כעת לראשונה מציגים עוד צדדים בדמותו וחושפים, בין היתר, את אהבתו לאישה בשם ליזה. המכתבים, שהתגלו בעיזבון צבי שץ בארכיון "אגודת הסופרים — גנזים", כתובים בכתב ידו של טרומפלדור ברוסית.

 

"במניפסט האידיאולוגי שלו, טרומפלדור פרש מצע של שיתופיות והשקפת עולם קומוניסטית. הוא מדבר על החינוך הלאומי שיהיה ברוח היהודית ובשפה היהודית, הקמת בתי ספר זולים שילמדו בעברית ויעסקו בתולדות עם ישראל, הלאמת קרקעות וידיעת הארץ", מסביר ד"ר בוריס ילטין, ארכיונאי ב"גנזים", "אבל לצד כל זה יש גם מכתבים אישיים, שמציגים פן יותר אירוני וחברי של טרומפלדור".

 

 

כך, למשל, במכתב שכתב לסופר צבי שץ, שהיה חברו, ב־3 במארס 1909 בסנט־פטרסבורג, הוא מודיע לו כיצד עליו להתנהג כשייפגשו: "אל תיתלה על צווארי. אתה מכחיש שאנחנו דומים לדוד ואחיינו, אבל האם החיבוקים האלה לא מזכירים את הסצנות מסוג זה?"

 

מכתב אחר בארכיון קיבל טרומפלדור מליזה, אהובתו. "אתה יודע מה אני חושבת, אוסיה (שמו השני של יוסף)? שלא אותי אהבת, אלא יצרת לעצמך את ליזה. היה בך דחף לאהוב בן אדם, את החבר, את האישה. מהנתונים שהיו ברשותך רקמת לעצמך רקמה והוספת עוד פרטים מהדמיון — טוב ובהיר, הוספת פרטים כשרצית לראות בי משהו אחר. אוסיה החביב, הרי זה נכון!".

 

"גיבור כמו טרומפלדור הופך עם הזמן לפלקט, ופתאום אנחנו רואים בן אדם, חבר גדול, אוהב", מסכם ד"ר ילטין.