בחירות 2019 הן על המשך כהונתו של נתניהו. האיש סיים את דרכו הציבורית, אבל הוא לא מוכן לרדת מהבמה. זהו קרב מאסף על הארכת חייו הפוליטיים. לא שום דבר אחר. לכן הקמפיין של הליכוד כל כך אפקטיבי, ועל פיו מתיישרים כל היתר. הוא ממוקד בביבי או אין־ביבי, לבן או שחור, אחד או אפס, חיים או מוות. הוא פועל ברמה הרגשית הבסיסית והחריפה ביותר: רוצים לחסל את ביבי. רוצים לחסל את המנהיג שלנו. עומדים כל הזדים והרשעים סביב מיטתו של המנהיג שלנו, שממשיך להתלוצץ עם רופאיו, או עם אלירז שדה, וכמה יפה הוא עושה את זה - ופשוט רוצים לגזור לו את צינור החמצן. הם באו לחסל את ישראל שלנו. "להפיל שלטון לגיטימי", זו הטרמינולוגיה.
נתניהו התמחה בלהפוך חצי עם לאויב. זה ההישג הגדול שלו. זו תהא מורשתו. מלחמת אזרחים כל יום, מלחמה 24/7. לכן מפעל חייו, האתוס הלאומי החדש, מגיע באופן ראוי אל השיא שלו: האויב הגיע, לבסוף, אל הבית מס' 1, כדי לסיים את חייו של האזרח מס' 1. באפריל הקרוב אתם לא הולכים לבחור את המפלגה המועדפת והמועמד המתאים יותר - אתם הולכים להגן על חייכם, מפני השכן בדלת ליד.
זו תהיה מלחמת חורמה. כל האמצעים כשרים. מדברים על אדמה חרוכה שתיוותר אחרי נתניהו, וצלקות שנאה ואלימות, שייקח דורות להחלים מהן: עוד לא ראינו כלום. פרס יחלק את ירושלים, שכחו מה זה להיות יהודים, הערבים נוהרים, מדחת יוסף, נאום הכלניות - הכל זה רק חימום ומתאבן לקראת הדבר האמיתי. מיליציות יאיר ואנשי הלטאה נערכות לקרבות הבלימה. הם יהיו קשים ונטולי רחם. כמו שאמר הקולונל קדאפי: "שיבר שיבר, בית בית, דאר דאר": סנטימטר - סנטימטר, בית - בית, סמטה - סמטה. זנגה־זנגה.
הזנגה־זנגה תתפוצץ כשתיקי נתניהו יבשילו, וזה מתקרב. עצרות "הוא זכאי" ידמו ליבבת אריה מסורס. פלוגות הבריונים של אלאור אזריה בפתח בית הדין הצבאי - משחק ילדים. כפות בולדוזרים כבר מחשבות את קיצו של בית המשפט לאחור. לא מקנא בכל גורמי אכיפת החוק שיידרשו לעניין. סימנים מעידים נשלחים כל הזמן, "תחזיקו אותי!" ממפלגת השלטון. כך אמר השבוע גלעד ארדן, לא פחות מאשר השר לביטחון פנים, בראיון לישי שנרב (המצוין), שימו לב:
"אם מנדלבליט, חס וחלילה, יראה לציבור רק חצי עבודה, ובהתבסס רק על עמדת פרקליטות ומשטרה - שהן לא מוסמכות עפ"י חוק! - יגיד שהוא מתכוון להגיש כתב אישום לפני שימוע, שזה בעצם חצי עבודה; ובגלל העמדה הזו שלו, יעברו כמה מנדטים מימין לשמאל, ובגלל זה יתהפך שלטון במדינת ישראל - אני חושב שזו פגיעה קשה מאוד בדמוקרטיה הישראלית". לשים לב: "פרקליטות ומשטרה לא מוסמכות עפ"י חוק", ה"עמדה הזו שלו" - לא הסמכות כחוק! - של היועמ"ש, "יתהפך שלטון", "פגיעה קשה מאוד בדמוקרטיה". יהודים: מהפכה מאיימת עלינו!
והוסיף: "אני שוב מנצל את ההזדמנות לקרוא לאביחי מנדלבליט, לא להקשיב ללחץ של התקשורת והשמאל, ואת ההחלטות שלו המלאות - ואני מגבה אותו וסומך על שיקול דעתו - לעשות רק לאחר מערכת הבחירות. לא לתת למשפט לעוות את רצון הבוחרים". לא השר לביטחון פנים מדבר כאן בשנת 2019, אלא ג'ורג' אורוול ו־"1984": "לא לתת למשפט לעוות את רצון הבוחרים". המשפט והחוק אינם אלא כלי נשק, בשירות האויבים המהפכנים הבאים מקרבנו, המבקשים לחסל את נתניהו. זנגה־זנגה נעים לכולנו.
צעד תימני
נפתול?
כן, איילת חן.
מצאת לנו אוחנה?
בטח, מלכה שלי. ביררתי בעולם הכדורגל ומצאתי אוחנה משהו דליקטס. ברקת.
שיער גולש מלא ברק נקי מקשקשים? היגייני? מאוד חשוב לי שיהיה היגייני.
זו היא. אין, את לא מבינה איזה שיחוק, נסיכה שלי. תסמכי על חושי הסטארט־אפ שלי: גם כדורגל, גם ימבה כסף, גם עשתה מהפכה בנגב, העלתה את באר־שבע...
נפתל! תתחיל להתאפס. לא מעניין אותי כל הגמלים והפנטזיה הבדואית שלך. האוחנה הזו, שחורה מספיק?
בדקתי בגוגל: כמו הלילה. אין, את לא קולטת את הפוטנציאל. תימנייה! זה בדיוק מה שהיינו צריכים בקמפיין. רק תחשבי איך לגלגל על הלשון: חחחילבה... ג'חחחנון... מלאווחחח... סחחחוג... לחחחוחחח, איילת, לחחחוחחח!
הכל נשמע בסדר. רק הריח של החילבה עושה לי חוואווה.
מה?
חוואווה, חוואווה. פצעים בכל הגוף.
בסדר, כפרות, נרחיק אותה ממך. נעשה שטח סטרילי. קרולין גליק סופגת הכל. גם חילבה.
תגיד נפתוש. יש מצב שהיא חטופת תימן?
בתור מה את שואלת אותי, אני כולה שר החינוך. את שרת המשפטים. בא לך על זה, תקמבני משהו. "חוק ההסדרה של אלונה ברקת כחטופת תימן אסלית (אהאווה) (הוראת שעה), התשע"ט־2019".
טוש, המוח האנליטי הרובוטי שלי פשוט עלה על משהו. אם היא חטיף תימן זה ממש טוב. כאילו, גם שחורה בשביל האוחנה, אבל לפחות גדלה בבית אשכנזי כמו שצריך, אוכלת בפה סגור, היגיינית, נורא חשוב לי היגיינית. יודעת מה זה דאודורנט.
אהובה שלי, לא יפה מה שאת אומרת!
מה קרה לך?
את לא יודעת שדאודורנט פוגע באוזון?
אין, לפעמים אני מזועזעת כמה סמולן נהיית. אה, מי היה מציל אותך, טיפשון, אם לא אני. תגיד, והמרוקאית הזאת יודעת להופיע?
היא לא מרוקאית.
נו, הכורדייה.
תימנייה.
מרוקאית, כורדייה, תימנייה - מה זה משנה, כולם ערבים. היא יודעת איך לא לדבר מול מצלמה?
כדורגלנים מטומטמים כמו נעל, זה ידוע.
כי המוח האטומי שלי רוצה לנעול את זה עד הסוף.
סגור פלומבה. עשיתי חישובים, מתמטיקה 5 וכל זה, והגעתי לנוסחה המנצחת. על כל שאלה עם יותר משלוש מילים, היא תענה: "אני חושבת שזה נושא כבד מדי בשביל תשובה של כן ולא".
תגיד טולטול, בכלל איך זה תימנייה וימבה כסף? הרבה כסף יש בפלאפל, מה? בלי קבלות, בלי כלום. תזכיר לי בראשון לסגור את הפרצה הזו.
בסדר, שגיבה. את יודעת שיש לי גם מדרש יפה על "אישה כושית"? מספרים על משה רבנו...
די, די, אין לי זמן לשטויות האלה עכשיו! צריך להתחיל לשווק את האוחנה הזה לפוויפוויה.
לאיפה?
הפוויפוויה. איפה שנופלים טילים של חמאס, ואנחנו רוקדים על החילבה.
אלילה, איזו נוסטלגיה! סיפרתי לך שהייתי סגן אלוף גרעין שעלבים 88 בצעד תימני? אל גינת אגוז, ירדתי, לראות באיבי הנחחחחחל...
זו שושנה דם־ארי?
אין, את גאון.
נפתלי, נדמה לי שמצאנו.