משפחה תומכת ומעודדת היא מאבני היסוד בחייו של כל אדם ולכן, לרגל יום המשפחה, החלטנו לכבד את המוסד בדרך הראוייה ביותר - טקס פרסים יוקרתי. מטרת הטקס היא לכבד את בעלי התפקידים השונים במשפחות הטלוויזיוניות שהשתתפו בקומדיות שהוקרנו בארץ במהלך השנים, וכמובן גם להביא אחלה רייטינג.
נכון הדבר שזהו רק הטקס הראשון, נטול מסורת מפוארת, שטיח אדום, כוכבות נוצצות ומחשופים מפוארים, אך יש להתנחם בעובדה שכך בוודאי חשו מייסדי פרס האמי, האוסקר והגראמי. כדי להתעודד, שכנענו את עצמנו שגם מסע בן אלף קילומטר מתחיל בצעד הראשון ושגם את החומה הסינית לא בנו ביום אחד. בחרנו שלא לתבל את הטקס במופעי ראווה יומרניים, קטעי מחול, אתנחתאות מוזיקליות ומערכונים, אלא לשמור אותו מכובד, הגון ויבש, וזאת מתוך הערכה למועמדים ולזוכים.
בעלי החזון שביניכם, אם יעצמו את עיניהם לרגע, וודאי תחושו במשק כנפי ההיסטוריה.
ועכשיו... יאללה, לעסק:
המועמדים לזכייה בקטגוריית "האבא המושלם בעולם":
הומר סימפסון ("משפחת סימפסון"), ביל קוסבי ("משפחת קוסבי"), אל באנדי ("נשואים פלוס"), קפטן סטובינג ("ספינת האהבה"), יורם ("קרובים קרובים").
והזוכה הוא: אל באנדי ("נשואים פלוס")
נימוקי חבר השופטים: בבחירת הזוכה הופעלה שיטת האלימינציה. קפטן סטובינג הוא הראשון להיפסל מפני שאף ילד או ילדה אינם רוצים אבא שלא נמצא בכלל בבית. ביל קוסבי הוא אכן מועמד קשוח אולם די ברור שאף ילד לא רוצה אבא שעושה מה שד"ר קוסבי הגיניקולוג עושה למחייתו. יורם מ"קרובים, קרובים" היה, כידוע, היפוכונדר חסר תקנה שהקפיד ליטול גלולות שונות ומשונות השכב והערב. האיש אינו יכול לשמש דוגמא לילדים ולפיכך ברור שאינו ראוי לתואר "אב מושלם". התחרות הקשה ביותר הייתה, כמובן, בין הומר סימפסון לבין אל באנדי. הפרס הוענק בסופו של דבר לבאנדי, בזכות תרומתו להחרבת גל הקומדיות המשפחתיות המתקתקות של שנות השמונים. בפרוטוקל הדיון נרשם שאם גן העדן נראה כמו משפחת קוסבי, מוטב לנו ללכת לגיהנום. באנדי, מוכר הנעליים העלוב, הרוויח ביושר את הפרס וזהו הישגו השני בחיים, יחד עם ארבעה טאץ'-דאונס במשחק אחד בעת שהיה שחקן פוטבול בנבחרת בית-הספר התיכון. אין זוכה ראוי ממנו.
המועמדים לזכייה בקטגוריית "האמא הכי מקסימה":
רוזאן ("רוזאן"), אלקסיס קרינגטון ("שושלת"), מרפי בראון ("מרפי בראון"), זינה הנסיכה הלוחמת ("זינה הנסיכה הלוחמת"), פגי באנדי ("נשואים פלוס").
והזוכה היא: מרפי בראון ("מרפי בראון")
נימוקי חבר השופטים: הפרס מוענק למרפי בראון על אומץ ליבה למרוד במוסכמות החברתיות ולהביא לעולם ילד, כאם יחידה. יש לציין, שדעת המיעוט סברה שיש לתת את הפרס לאלקסיס או לזינה ובסופו של דבר הייתה מוכנה להתפשר על רוזאן, אך נדחתה על הסף. מובן מאליו שאין זה אחראי להביא לעולם ילד שיגדל במשפחה תככנית שמפארת את הערכים החומריים מעל לכל ("שושלת"), באיזור קרבות קדמוניים ובסביבתם הקרובה של מפלצות יורקות אש ("זינה") או שיגדל להיות בן המעמד הבינוני האמריקאי, יאריך את שיערו, ילבש ג'ינס קרוע ויאזין ללהקות רוק כבד תוך עישון חומרים אסורים ("רוזאן"). כעיתונאית מבוססת ונחשבת, אם כי מעט קפריזית, לבנה או בתה של בראון מובטחים חיים נוחים בעשירון העליון וסיכוי גבוה במיוחד להתקבל לגל"צ ואחר-כך לקבל תוכנית בערוץ 2.
המועמדים לזכייה בקטגוריית "הילד הנהדר בחלד":
בארט סימפסון ("משפחת סימפסון"), באד באנדי ("נשואים פלוס"), פארקר לואיס ("פארקר לואיס"), קווין ("שנות הקסם"), קארטמן ("סאות'פארק").
והזוכה הוא: בארט סימפסון ("משפחת סימפסון")
נימוקי חבר השופטים: פארקר לואיס היה ילד מעצבן במיוחד ולכן לא עלה על דעתנו בכלל להעניק לו פרס כלשהו. קווין ארנולד מ"שנות הקסם" הוא הילד שכל אמא רוצה, וזאת סיבה מצויינת לא להעניק לו תמריצים מיותרים שיעלו לו לראש ויגרמו לו לאמץ גינונים של כוכב. באד באנדי, הנצר הפיקח ביותר לבית משפחת באנדי, הוא אכן מודל לחיקוי, אולם עושה רושם שהוא מסתדר לא רע בכוחות עצמו ולפיכך הוא אינו זקוק להכרה מהממסד. הפרס הוענק לבארט סימפסון שזמן רב שימש העוגן של הסדרה המונפשת המצליחה ביותר. למרות שבמשך הזמן התרחקו קווי העלילה ממנו, הוחלט לזכור לסימפסון הצעיר חסד נעורים וזאת מפני שהטקס נערך בפעם הראשונה. בארט זכה בפתיח של כל פרק בעונש משפיל שכלל כתיבת משפטים על הלוח בכיתה. למרות זאת הוא לא לומד לקח ושימש מודל לילדים רבים בארה"ב ובעולם. גם ריקוד ה"בארטמן" הפך ללהיט מוזיקלי מצליח וקיבע את מעמדו כמוביל חברתי. חבר השופטים מעוניין לציין שאין בהענקת הפרס לבארט משום פגיעה בכבודו של קארטמן (רמז דק: בשנה הבאה קארטמן יזכה).
המועמדים לזכייה בקטגוריית "הילדה הכי טובה בסביבה":
קלי באנדי ("נשואים פלוס"), סמנתה ("מי הבוס"), קימברלי ("על טעם ועל ריח"), שלי מארש (אחותו של סטאן, "סאות'פארק"), אפרת (הבת של יורם וליאורה, "קרובים קרובים").
והזוכה היא: אפרת ("קרובים קרובים")
נימוקי חבר השופטים: סמנתה מיצ'לי מ"מי הבוס" היא ילדה לתפארת וראויה לכל פרס אפשרי, אולם משבגרה היא הפכה לבייב הורסת - סיבה מצוינת להעניק לה פרסים מסוגים אחרים דווקא. מאותה סיבה נפסלה גם קלי באנדי היפהפייה, שאיננו רוצים קשר משפחתי איתה (כדי שבהזדמנות, נוכל לצאת יחד לאיזה דרינק). קימברלי מ"על טעם ועל ריח" נפסלה גם היא על הסף בגלל שלא יכלה ליישם את ערכי הסדרה הטהורים בחיים האמיתיים (היא הסתבכה עם החוק, עם סמים ומתה ממנת יתר). בסופו של דבר הוחלט לבחור דווקא באפרת מ"קרובים, קרובים" וזאת דווקא בשל מוטיב ההיעדרות. אפרת, שתמיד הייתה בטיול, צברה דקות מסך בודדות. לכן לא הספיקה לגרום צער רב להוריה, להיכשל במבחנים, לגמור את כל היוגורט במקרר ולהשאיר בלאגן באמבטיה. הפרס מוענק לה על חסכנותה ועל העובדה שחשפה בפנינו את הנוחות של גידול ילדה שנמצאת על הזמן בטיול. (וחוץ מזה, צריך גם שבין הזוכים יהיה מישהו משלנו).
המועמדים לזכייה בקטגוריית "חיית המחמד שנאהב לעד":
פליפר (הדולפין מ"פליפר"), אלף (החייזר מ"אלף"), אדי (הכלב מ"פרייזר"), מרסל (הקוף של רוס ב"חברים"), הדבר (היד הכרותה ב"משפחת אדאמס").
והזוכה הוא: אלף ("אלף")
נימוקי חבר השופטים: הפרס מוענק לאלף על שום היותו חיית המחמד האינטילגנטית ביותר ביקום. החייזר המלמקי שהתרסק במחסן של בית משפחת טאנר ושיבש את חייהם לבלי הכר, שימח אותנו מאד. רגישותו, חוש ההומור שלו וחיבתו המופגנת לחתולים (בעיקר ברוטב עם קצת תפוחי אדמה בצד) ריגשו והצחיקו אותנו שנים ארוכות (ואפילו בש.ח) ונדמה לנו שאיש לא יחלוק על הקביעה שבכל אחד מאיתנו יש קצת מ"אלף". אדי, הכלב מ"פרייזר" הוא כלב טלוויזיוני חביב אך נטול ברק אמיתי ו"הדבר" של משפחת אדמס מבריק אך מבהיל. כמו כן ברצוננו לציין שהדולפינים, חכמים ככל שיהיו, אינם מעניינים איש מאיתנו וקופים הם החיות הכי פחות חביבות עלינו.
פרס מפעל חיים מוענק השנה למרקו, הילד שהקדיש את שנותיו היפות ביותר בחיפוש אחר אמא, שנסעה, כידוע, להרוויח כסף בארגנטינה. במסירות ובנחישות אין קץ התגבר מרקו על כל הקשיים ויחד עם חברו הטוב קופיפו, מצאו בסופו של דבר את שחיפשו. כל הכבוד!!!