בראשית, פרק ב'

המיליארדר מוריס קאהן, שתרם חלק ניכר מהמימון לפרויקט בראשית, הצהיר: נעשה ניסיון נוסף • "אנחנו התחלנו, ואנחנו צריכים להשלים את המשימה", אמר • בינתיים זיהו המהנדסים את התקלה שגרמה להתרסקות ביום חמישי: חיישן תאוצה כשל, וגרם לכיבוי המנוע

לאחר האכזבה של יום חמישי: תקווה והתחלה מחדש. פרויקט בראשית ייצא לדרך שנית. זאת לאחר שהמיליארדר מוריס קאהן, שהשתתף במימון בנייתה של החללית הישראלית שהגיעה ממש עד הירח אך לא הצליחה לנחות עליו, הודיע אמש כי יעשה ניסיון נוסף לכבוש את היעד הנכסף.

 

בסוף השבוע עסקו מהנדסי הפרויקט בבדיקות כדי להבין מה קרה בשניות האחרונות והגורליות, כשהחללית כבר הייתה בגובה של מטרים בלבד מפני הירח. עפר דורון, מנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית, סיפר על הרגעים הדרמטיים במרכז הבקרה ביהוד ביום חמישי, כאשר ניסו נואשות להציל את בראשית.

 

"זיהינו בעיה עם אחד מחיישני התאוצה שכשל", הסביר דורון. "זה גרם לבעיות במחשבי החללית והביא לסגירת המנוע שבאותו שלב הופעל בשיא עוצמתו כדי לבלום את החללית. הצוות זיהה את התקלה, ושיגר הוראה לבצע אתחול מחדש, שנועד להפעיל אותו בחזרה. נראה שהמנוע אכן חזר לפעול, אבל זה היה כבר מאוחר מדי".

 

ראש סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, ג'ים בריידנסטיין, פירסם שעות לאחר השיגור הודעה שהכתירה את הפרויקט כהצלחה גדולה, למרות ההתרסקות. "נאס"א מביעה צער על סיום משימת בראשית ללא נחיתה מוצלחת על הירח, אבל מברכת את SpaceIL, את התעשייה האווירית ואת מדינת ישראל על הישג בלתי ייאמן של שיגור משימה ראשונה במימון פרטי למסלול סביב הירח".

 

במחיר של 100 מיליון דולר, הייתה בראשית גם החללית הזולה ביותר שהצליחה להקיף את הירח, הישג שרק שש מדינות והאיחוד האירופי זכו לו עד היום.

 

כאמור, אתמול הכריז המיליארדר מוריס קאהן, נשיא עמותת SpaceIL ששיגרה את החללית ביחד עם התעשייה האווירית ומי שתרם לבנייתה כ–150 מיליון שקל, כי יעשה ניסיון נוסף להנחית חללית ישראלית על הירח. בראיון בחברת החדשות אמר קאהן: "לאור התמיכה הרבה שקיבלתי מכל העולם, אני מכריז על פרויקט חדש, בראשית 2. החלטתי שאנחנו צריכים לעשות משהו - אנחנו התחלנו, ואנחנו צריכים להשלים. אנחנו נגיע לירח ונשים את הדגל שלנו על הירח. המסר שלי לנוער שאם זה לא הולך, צריך לנסות שוב. המשימה שאנחנו התחלנו אנחנו נשלים".

 

ביום חמישי, לאחר התרסקות בראשית הראשונה, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנכח בחדר הבקרה ביחד עם רעייתו שרה ובנו יאיר ובת זוגו, כי "אנחנו נחזור לירח, גם אם זה ייקח שנתיים או שלוש. אני שוקל להשקיע בתוכנית חלל, יש לזה משמעות לאומית וטכנולוגית".

 

את בראשית הראשונה מימנה המדינה רק ב־9.5 מיליון שקל, כחמישה אחוז בלבד מתקציבה, ואלמלא התרומה של קאהן ותרומות נוספות שגייס, לא היה מתאפשר שיגור החללית. קאהן רמז אתמול, כי גם הפעם יזמי הפרויקט לא בונים על סיוע ממשלתי: "אני מאמין שיימצאו תורמים. הכסף צריך לבוא מהציבור כולו. לא נבנה על תמיכה מהממשלה. אני אעשה מה שצריך".

 

בתעשיית החלל בארץ ממתינים עדיין למימוש הבטחות קודמות של המדינה בתחום, לממן עשרות מיליוני דולרים מעלותו של לוויין התקשורת עמוס 8 כדי שייבנה בישראל, ומחצית מעלות לוויין המחקר המתוכנן שיזמו סוכנויות החלל של ישראל ואיטליה, "שלום", בעלות של 200 מיליון דולר.

 

מהתעשייה האווירית נמסר אמש: "התעשייה האווירית היא מוקד ידע לאומי בתחומי החלל והלוויינות ומשמשת כבית החלל של מדינת ישראל. אנו גאים בתרומתנו להישגי החללית בראשית שהגיעה למפתן הירח. נשמח להיות חלק ממשימות חלל נוספות בשיתוף SpaceIL ובהובלתו של מר מוריס קאהן".

 

לפי ההערכות, בראשית פגעה באדמת הירח במהירות של 500 קמ"ש. רגלי הנחיתה שלה, שפותחו ונבנו בארץ ומוגנות כעת בפטנט, נבנו כדי לספוג פגיעה בעוצמה של 10 ג'י, במהירות של כ־20 קמ"ש. את הפיתוח שלהן החל מנחם שמולביץ' ז"ל, ממהנדסי החלל הראשונים של התעשייה האווירית, ומי שהפך להיות מומחה מנגנוני החלל בחברה. שמולביץ’ נפטר לפני שלוש שנים בגיל 66, ולא הספיק לראות את בראשית משוגרת. "מנחם דיבר על הפרויקט בהתרגשות", סיפרה ענת אלמנתו, "הוא כבר היה ותיק בתחום החלל, אבל בראשית החדירה בו אנרגיות חדשות".

 

נדב, שמנחם בחר בו ליורשו, סיפר כי "אף אחד בעולם לא פיתוח רגלי נחיתה לחללית כזאת, אז בנינו בעצמנו. מנחם היה אושיה בתחום, ואנחנו המשכנו את התכנון שלו. אנחנו מקווים לבנות עוד חלליות כאלה בשנים הבאות".