באמת טובה

הסופרת האמריקאית הנערצת גייל פארנט כתבה ספר מבריק על מסעה של רווקה קרייריסטית בדרך להריון הנכסף

במסגרת אחד המיזמים היותר מקסימים שמתקיימים בשוק הספרים המקומי, מתרגמת כוהנת האופנה שלי גרוס עבור הוצאת "תכלת" את כתביה השנונים של הסופרת האמריקאית הנערצת גייל פארנט. אז אחרי "שילה לוין מתה וחיה בניו יורק" הנפלא, מגיע "תעשו לי טובה" שיצא כבר ב־1980 - תקופה נועזת וחסרת עכבות, למי שעוד זוכר.

 

הגיבורה, רוברטה, מנהלת בחברת קייטרינג, מגיעה לגיל 36 המופלג והגינקולוג החתיך והמבאס מודיע לה שאם היא רוצה ילדים עליה להתחיל לעבוד על זה ממש עכשיו, לפני שיהיה מאוחר. כמו כל בחורה יהודייה מבית טוב, רוברטה מכינה רשימה ויוצאת לדרך, כשהקולות המדריכים אותה בראשה שייכים ללא אחרים מאשר זיגמונד פרויד, אלברט איינשטיין, הנרי קיסינג'ר ואפילו אלוהים בכבודו ובעצמו.

 

"תעשו לי טובה" הוא ספר עלום יחסית של פארנט, רחוק מאוד מההצלחה המסחררת של "שילה לוין", והסיבות לכך מתבהרות היטב במהלך הקריאה. רוברטה כאילו דומה לשילה, רווקה נואשת מאותו מוצא, אבל בעצם הפרשי הגיל ביניהן הופכים את גיבורתנו לחיה חברתית הרבה יותר קטלנית וטורפת: אין לה זמן לשטויות, היא צריכה שהדברים יקרו מהר ויעיל, היא תכליתית, היא ממוקדת מטרה, היא לא לוקחת שבויים.

 

יש משהו מאוד מרענן בגישה שמתייחסת לגברים כאל מכונות פריון פשוטות, שהאישה המתוחכמת יכולה לברור ביניהם, לדרג ביצועים ולמצוא פתרונות נקודתיים לצרכיה הדחופים יותר או פחות. במובן הזה, "תעשו לי טובה", למרות שנכתב לפני כמעט 40 שנה, מתכתב היטב עם הרוחות החדשות הנושבות במאבקי מלחמת המינים בשנים האחרונות. הוא אמנם מצחיק עד דמעות ולא לוקח את עצמו ברצינות בשום שלב, אך המסר העמוק שבו חתרני וחודר מאי פעם - במלחמה הזאת יש יותר ויותר מנצחות. בעצם, זה הרבה יותר משנון - זה פשוט מבריק.