תחרות האירוויזיון היא אירוע בידורי, מצועצע, שאחד מהתנאים היסודיים לעצם קיומו הוא א־פוליטיות. מדובר בפינק־וושינג גדול ומאורגן למדינה המארחת. זה טבעו של האירוע. הכל נוצץ. כל משלחת מגיעה עם "גלויה", סרטון הווידיאו שמציג את המדינה. אין שם שמץ מהבעיות של המדינה. יש שם רק נופים מדהימים, אנשים יפים וחופים מרהיבים.
זה לא שאין אלף ואחת בעיות לכל מדינה ובכל מדינה. כאשר בריטניה אירחה את האירוויזיון ב־1967 או ב־1976, אף אחד לא הציג את השלטון הבריטי, המאוד ברוטלי לפעמים, שנמשך אינספור שנים בצפון־אירלנד, משום שהבריטים ידעו לשמור על כללי האירוויזיון. יש ניאו־נאצים שצועדים בפינלנד ובשוודיה. אף אחד לא מציג אותם. את הפוליטיקה הם השאירו לשאר ימות השנה, וטיפוסים מפוקפקים כמו ג'רמי קורבין, שכבר אז היה בין התומכים, הסמויים והגלויים, במחתרת הטרור האירית – שמרו על שתיקה במהלך האירוויזיון, כאשר הבירה הבריטית הוצפה בתיירי האירוע המוזיקלי. וכאשר היה נדמה ששרת התרבות, מירי רגב, חשבה שמדובר בהזדמנות להון פוליטי – הובהר לה שחבל על הזמן. לזכותה ייאמר שהיא הבינה מהר מאוד כי האירוע חשוב יותר ממנה. ובכלל, אין צורך בתוספות ממשלתיות. התיירים שמציפים את תל־אביב, ומנצלים את ההזדמנות כדי לטייל בישראל, רואים במו עיניהם את מה שהם לא רואים בשידורי החדשות שלהם. כן, זו ארץ יפה. עם הכנסת אורחים, עם מחירים גבוהים, עם מסעדות נהדרות, חיי לילה עשירים וגם חופים מדהימים.
במדינות שלהם רוב מה שהתיירים צופים בהקשר הישראלי הוא חיילים וכיבוש אכזרי. כמעט כל סקר שנעשה במדינה שמשתתפת באירוויזיון חושף את הדעה השלילית על ישראל, בגלל תקשורת מוטה ובדרך כלל אנטי־ישראלית. אבל עכשיו הם רואים ישראל אחרת.
העניין הוא שארגון אחד החליט שאין צורך להסתפק בתעמולה השקרית שהאורחים חשופים אליה רוב ימות השנה. אנשי "שוברים שתיקה" רוצים עוד. ולכן הם הציבו שלט ענק בנתיבי איילון, כדי להזמין את האורחים לסיורי תעמולה. כמעט כל מי שמשתתף בסיורים הללו הופך לאנטי־ישראלי. הוא לא חושב שישראל דמוקרטית. בסיורים בגבול עזה לא מספרים לו שחמאס תומך בהשמדת יהודים. לא מספרים לו שהפגנות השיבה כוללות עפיפונים עם צלבי קרס. לא מספרים לו שחמאס דחה כל הצעה שהייתה מאפשרת את הסרת הסגר. להפך. חמאס יוצא טוב, ישראל יוצאת מכוערת.
ישראל היא דמוקרטיה. מותר לומר הכל בכל נגד הממשלה, וטוב שכך. צריך רק להצטער שבמקום להתאפק, ולאפשר את האופי הא־פוליטי של האירוע החגיגי, יש מי שמתעקש לנצל את ההזדמנות לצורך תעמולה בשירות הקמפיין האנטי־ישראלי.