התאונה התרחשה ב-2012, כאשר התובע רכב על אופנוע שהיה מבוטח אצל הפול והתנגש ברכב שנסע מולו. הוא נפצע בעיקר בידו השמאלית, וכן בראשו ובאשכיו. הוא נאלץ לעבור ניתוח שחזור פריקת שורש כף היד, תפירת רצועות וקיבוע. לאחר ששוחרר מבית חולים היה בטיפול במרפאות ציבוריות ופרטיות, בין היתר בטיפול פסיכיאטרי, וקיבל אישור לשימוש בקנביס רפואי. מומחים רפואיים מארבעה תחומים שונים (אורתופתדיה, נויורולוגיה, אורולוגיה ופסיכיאטריה) העריכו את נכותו המשוקללת בכ-32.5%.
עיקר המחולקת עסקה בהיקף הפגיעה התפקודית, שאותה קובע בית המשפט על יסוד מכלול הנסיבות, והשפעתה של הנכות הרפואית על הנפגע. הצעיר טען שיש להעמיד את הנכות התפקודית על שיעור גבוה מנכותו הרפואית, בהתחשב בכך שהמומחה האורתופדי העריך שתהיה החמרה בנכות בידו, ולנוכח תפקודו מאז התאונה.
מנגד טענה הפול כי הנכות התפקודית עומדת על כ-10%, בין היתר משום שהנכויות האורולוגיות והנויורולוגיות לא משפיעות על תפקודו, וכך גם חלקים מסוימים מהנכות האורתופדית. על פי חישובה, לתובע מגיע לכל היותר פיצוי של 123,117 שקלים עבור נזקיו.
אחת הטענות שהציג הצעיר הייתה שאלמלא התאונה הוא יכול היה להמשיך בקריירת הכדורסל שלו. אולם השופטת מור-אל דחתה אותה וציינה שהוא לא טרח להביא גורם שיאשש אותה.
בנוסף, מהתיעוד הרפואי עלה כי בעונה שלפני התאונה הוא נפגע קשות בברכו במהלך אימון ופעילותו הופסקה למשך חצי שנה של שיקום, כך שכלל לא ברור אם היה כשיר לשחק. ראייה נוספת לכך שעתידו המקצועי היה מעורפל הייתה העובדה שעוד לפני התאונה התובע חיפש עיסוקים אחרים, והחל בלימודים להכשרה כמאמן כושר.
"קשה לחלוק שבעקבות הנכויות שנגרמו לתובע בתאונה ככל הנראה נסגר הגולל על אפשרותו לעבוד בתחום הספורט בשים לב לנכויות ביד, כאבי הראש והנכות בברכיים שאינה קשורה לתאונה", נכתב בפסק הדין.
בסופו של דבר נקבע שהתובע סובל מנכות תפקודית של 25%, מאחר שהתאונה גרמה לו לפגיעה ממשית שגדעה סופית אפשרויות תעסוקה שונות בתחום הספורט, לצד העובדה שככל הנראה יכולתו כשחקן מקצועי כבר הייתה מוגבלת מלכתחילה. נזקיו הוערכו בכמיליון שקל, שהורכבו מהפסדי שכר, הוצאות רפואיות כאב וסבל, ואת ראש הנזק העיקרי – גריעה מכושר השתכרות (741 אלף שקל). סכום זה חושב כפיצוי גלובלי של היוון השכר הממוצע במשק כפול 38 שנות תעסוקה (מגילו של התובע ועד גיל פרישה).
בהקשר זה נדחתה עמדתה של הפול, שטענה כי התובע נמנע מלהשתלב במעגל העבודה ללא קשר לתאונה. השופטת סברה שיש להתחשב בכך שהתאונה גרעה מהתובע את היכולת לעבוד במקצועות הספורט, שהם היו נטייתו הראשונית.