שוב התפרצות שושנת יריחו בישראל: עלייה של פי 2 במספר החולים

נתונים חדשים של משרד הבריאות מראים כי זבוב החול ממשיך להפיץ את מחלת ה"לישמניה" בישראל. בהשוואה לתקופה קודמת, מראים הנתונים כי חלה עלייה של עשרות אחוזים במספר הנדבקים. חלק אושפזו במצב עורי קשה לקבלת טיפול תוך הווריד

מגפת שושנת יריחו ממשיכה להתפשט בישראל: נתונים חדשים של משרד הבריאות מראים כי השנה חלה עלייה של פי 2 במספר הנדבקים, בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד. על פי ההערכות, במהלך הקיץ צפויה המגפה להתפשט עוד יותר.

 

בשנים האחרונות חלה עלייה של מאות אחוזים בתפוצת מחלת שושנת יריחו הגורמת לנגעים מפושטים, מוגלתיים ומכאיבים בעור. המחלה מועברת דרך עקיצת זבוב החול המצוי בעיקר בצפון, דרום הארץ ואיזור השומרון. הסיבה לעלייה בשנים האחרונות היא ככל הנראה – האצה בבנייה והתרבות שפן הסלעים המאחסן את טפיל הלישמניה.

 

על פי נתוני משרד הבריאות, מתחילת השנה נדבקו בלישמניה לפחות 118 ישראלים. מדובר בעלייה של פי 2 בהשוואה לשנה קודמת, אז דווח על 62 נדבקים. חשוב לציין כי מדובר במספר חלקי בלבד של המקרים המדווחים, ועל פי ההערכות - מספר הנדבקים האמיתי גבוה הרבה יותר.

 

 

 

בחודשים האחרונים אושפזו עשרות ישראלים שנדבקו במחלה, בשל תגובה עורית קשה ביותר שכוללת נגעים בפנים, ופצעים מפושטים מוגלתיים ומכאיבים. הדרך היחידה האפקטיבית לטפל במחלה קשה היא באמצעות עירוי תוך ורידי.

 

במשרד לאיכות הסביבה מסרו ל-ynet כי הם ממשיכים לנקוט פעולות בניסיון למגר את התפשטות טפיל הלישמניה באזורים הנגועים, הכוללים מיגור בתי הגידול של שפן הסלע והדברה כנגד זבוב החול. עם זאת, פעולות אלה מתבצעות בשנים האחרונות, ולא הביאו לשיפור ניכר במידת התחלואה.

  

מה גרם להתפשטות המחלה?

על פי ההערכות, הסיבה היא ככל הנראה תוצאה של שינויים במערכות אקולוגיות כתוצאה מפיתוח, שינויים דמוגרפיים ושינויים בשימושי קרקע אשר גרמו ליצירת תנאי מחיה מיטיבים לזבובי חול ולחיות המאגר לטפיל הלישמניה כמו שפן הסלעים, המארח את הטפיל עד שהוא נמצץ שוב על ידי זבוב החול ומועבר לאדם.

 

הרחבת יישובים קיימים והקמת יישובים חדשים מצמצמות מרחקים בין היישובים ומאיצים ככל הנראה את קצב התפשטות המחלה למקומות חדשים בארץ. על אף ההדבקה הנרחבת, כיום אין דרכים יעילות למנוע את המחלה.

 

מהי לישמניה?

ישנם שני סוגי טפילי לישמניה שגורמים לשני סוגים של נגעים. נגעי לישמניה עורית הנגרמים על ידי הטפיל "לישמניה מייג'ור", יחלימו ברובם בתוך 12-6 חודשים. הנגעים הנגרמים על ידי "לישמניה טרופיקה", לעומתם, יחלימו ברוב המקרים בתוך 24 חודשים.

 

לעיתים מדובר גם בנגעים קשים, מודלקים ומכאיבים, שדורשים אשפוז תחת טיפול תרופתי לתוך הווריד וטיפולי אלקטרותרפיה או לייזר.

 

המחלה נקראת "לישמניאזיס עורי" וביטויה הקליני הוא נגעים הפוגעים במראה החיצוני, מוכרת כאמור גם בשמות העממיים "שושנת יריחו" ו"חבורת יריחו". היא מוכרת בישראל מאז שנת 1949 ומועברת על ידי שני מיני טפילים המדביקים את בני האדם דרך זבוב החול. הטפיל נישא על ידי המכרסמים, פסמון ומריון או שפנים.

 

הטפיל מסוג L.tropica הגורם למחלה שוכן סביב הכנרת, גב ההר ביהודה ושומרון, מרכז הגליל ובקעת הכנרת. הטפיל השני הגורם למחלה - L.major קיים בבקעת בית שאן, בנגב המערבי, בהר הנגב ובערבה. המחלה קשה מאוד לטיפול, ודורשת פעמים רבות אשפוז לצורך קבלת עירוי לווריד.

 

כיצד עוברת המחלה לבני האדם?

מסלול ההדבקה בלישמניה מתחיל בטפיל הלישמניה העובר לשפני הסלע (לישמניה טרופיקה, באזור השומרון וצפון הארץ) או פסמונים (לישמניה מייגו'ר באזור הדרום) על ידי עקיצת זבוב החול.

 

הזבוב מחדיר לתוך שפן הסלע או הפסמונים טפילים והופך אותו למאחסן. הטפיל מתרבה בגופו של שפן הסלע. הזבוב עוקץ שוב את שפן הסלע, שואב ממנו טפילים, עוקץ את בני האדם ומחדיר אליהם את הטפיל.

 

אזור העקיצה הופך דלקתי וכואב מאוד. לישמניה עורית הנפוצה בישראל אינה מסכנת חיים, אולם כאמור גורמת לכאב רב, פצע קשה לטיפול ומותיר פעמים רבות צלקת על העור.

 

  

מתי צריך לגשת לרופא?

מרבית העקיצות בישראל אינן של זבוב החול, והן חולפות תוך מספר ימים. במקרה של נגע שאינו מתרפא בתוך כשבועיים, מכאיב ומפריש נוזל עכור, יש צורך להגיע לרופא.

 

כיצד מאבחנים לישמניה?

במקרה של חשד לנגע לישמניה, רופא נוטל דגימה מהנגע שנשלחת למעבדה לזיהוי הטפיל, לבדיקה הנקראת PCR. מדובר בבדיקה רגישה ומדויקת המאתרת את המטען הגנטי של הטפיל.

 

הבדיקה לא מתבצעת בקופות החולים, אלא במספר מרכזים רפואיים בארץ ובהם מחלקות העור בבתי החולים תל השומר, שניידר, הדסה וסורוקה. התשובה מתקבלת תוך מספר ימים.

 

האם כל עקיצה חשודה בלישמניה דורשת טיפול?

לא, הטיפול מורכב, אינו תמיד מצליח ומתבצע רק כאשר קיימת הוכחה מעבדתית להדבקה בלישמניה.

 

כיצד מטפלים בלישמניה?

הטיפולים המקובלים בישראל כוללים טיפולים מקומיים במרפאות עור או מרפאות מטיילים, וטיפולים סיסטמיים בעירוי לתוך הווריד.

 

הטיפולים המקומיים הם:

• הזרקת התרופה Pentostam לתוך הנגע, אחת ל-1 עד 3 שבועות. מדובר בטיפול כואב שאינו מתאים לילדים.

 

• מריחת המשחה LeshcutanR פעמיים ביום למשך כשלושה שבועות. תופעת הלוואי בטיפול זה כוללת גירוי של העור וגרד עז. טיפול זה אינו מתאים לנגעים בפנים, מאחר שהוא יוצר דלקת עור.

 

• צריבת הנגעים בחנקן נוזלי, אחת לשבוע, למשך 20 שניות בכל פעם. נדרשים מספר טיפולים בהתאם לגודל הנגע. טיפול זה יכול לגרום לצביעה של העור ואינו מתאים לטיפול בנגעים בפנים או לטיפול בילדים.

 

• חשיפה למנורות אור אדום. טיפול זה כולל 4 עד 10 טיפולים בהפרש של שבוע עד שבועיים בין הטיפולים.

 

• הטיפולים הסיסטמיים כוללים מתן עירויי תרופות במסגרת אשפוז מלא או אשפוז יום במחלקת עור. במקרים מסוימים ניתן טיפול בכדור Impavido במינון של 150 מיליגרמים ליום למשך חודש. טיפולים אלה ניתנים רק במקרים קשים , וכוללים תופעות לוואי רבות.

איך לזהות שלקיתם בשושנת יריחו? צפו: