וולדן שחקן העונה, דרוקר המאמן

רפאל נאה עם מצטייני העונה שלו בליגת העל. וגם: הדרבי התל אביבי, הבאסה של מכבי אשדוד והפארסה בכדורסל היווני

מחזור הסיום של ליגת העל בכדורסל היווה תעודת כבוד למינהלת הליגה. היה כיף לקבל כל כך הרבה הכרעות בערב הסיכום, ועוד קרוב לבאזר: מי תעלה לפלייאוף, מי תישאר בחוץ ואיך ייראו הסדרות. גולת הכותרת היא הדרבי התל-אביבי בין מכבי והפועל שיתקיים ברבע הגמר, ולא במשחק בודד, אלא בסדרה של הטוב מ-5 . תארו לכם איזו חגיגה תהיה אם הצהובים והאדומים אכן יגיעו למשחק חמישי, כמה דפיקות לב יהיו סביב הסדרה הזו.

 

בשורה התחתונה - אין יותר טוב או מעניין מסדרות בפלייאוף - לאורך כל הפלייאוף - ואפילו של הטוב מ-7 משחקים אם כך היה מוחלט. זה דבר ענק במושגים של כדורסל וספורט. גם הסדרות הנוספות מבטיחות שורה של דרמות. לבי עם מכבי אשדוד/באר טוביה, שנשארה מחוץ לשמינייה הראשונה דווקא אחרי ניצחון ענק שלה, 89:100 על הפועל חולון, בהופעה פנומנלית של נמרוד לוי.

 

 

 

ההפסד של חולוניה לא מנע ממני לבחור בקורי וולדן האטרקטיבי כשחקן השנה בישראל. את החמישייה שלי משלימים: ג'ון דיברתולומאו (מכבי ת"א), ג'יימס פלדין (הפועל ירושלים), תומר גינת (הפועל ת"א), וג'יי-פי טוקוטו (אילת). אילת היא גם הקבוצה של מאמן העונה שלי, שרון דרוקר, שלא זוכה למספיק הערכה בארץ. גם אריק אלפסי מעירוני נהריה ראוי לצל"ש על הצלת קבוצתו מירידה, אחרי שהייתה כבר בבור עמוק, כמעט ללא סיכוי להיחלץ.

 

וקצת על מה שקורה מעבר לים: במדינת כדורסל כמו יוון, אולימפיאקוס עשתה דין לעצמה בגלל מאבקי כוח ושנאה בלתי ניתנים לפתרון, וירדה לליגה השנייה. השערורייה הגדולה היא שמקומה ביורוליג נותר מובטח בגלל הרישיון, למרות תקנה מפורשת נגד העניין. פשוט הפקרות.