בסקר מב"ת (מצב בריאות ותזונה), שנערך ב-2016 ופורסם על ידי משרד הבריאות, נבדקה צריכת המזון של ילדים ובני נוער בארץ ונמצא כי למרות העלייה בשכיחות ההשמנה ולמרות שנדמה לנו שהיום כבר אין מחסורים - הם עדיין קיימים וחלקם אפילו מאוד נפוצים.
44% מהתלמידים בארץ צורכים פחות ויטמין D מהמומלץ. ויטמין זה חיוני לבנייה של העצם ולהתפתחות השלד. במקרי חוסר קיצוני המחסור עלול לגרום למחלת הרככת.
חשיפה לאור השמש מעודדת יצור של ויטמין D בגוף. בנוסף, במזונות מסוימים ניתן למצוא ויטמין D - כמו בדגים שמנים, ביצים ומוצרים מועשרים - כמו חלב 1% ועוד.
"רק 22% מהילדים צורכים סידן בכמות מספיקה. כלומר, 78% מהילדים בישראל אינם צורכים את כמות הסידן הדרושה להם", אומרת גלית שניר, דיאטנית קלינית ויועצת לתנובה. "סידן הוא רכיב חשוב במיוחד עבור הילדים, רמה נמוכה שלו עלולה לגרום לפגיעה בבנייה מקסימלית של העצם. בנוסף, יש לסידן תפקידים חיוניים נוספים בגוף, כמו שמירה על בריאות השן, קרישת הדם ואפילו פעילות תקינה של מערכת העצבים.
כיצד מגלים מחסור בסידן אצל הילד?
"כשזה נוגע לחסרים בסידן, גם בדיקת דם לא תעזור לנו לזהות את המחסור. קשה לזהות חסרים בסידן, מכיוון שכאשר הגוף נתקל בחוסר, הוא ייקח סידן ממקור אחר", מסבירה שניר. "כשאני אומרת מקור אחר, אני מתכוונת לעצמות ולשיניים, שם נאגר רוב הסידן בגוף".
אז מה עושים כדי למנוע מחסור בסידן אצל הילדים?
"קודם כל חשוב להבין כי סידן נמצא בריכוזים גבוהים במוצרי חלב, ובמיוחד בגבינה הצהובה. יחד עם זאת, רצוי שלא לשכוח להשלים אותו גם ממקורות צמחיים, כמו: ברוקולי, כרוב סגול ושקדים".
חסר בברזל הינו חסר נפוץ מאוד בתקופות חיים מסוימות: בינקות, בתקופות גדילה מואצות וגם בגיל ההתבגרות. חסר בברזל יכול לגרום לאנמיה, שתתבטא בעיפות וחולשה, השפעה על הגדילה ואפילו השפעה על יכולות קוגניטביות כמו זיכרון ויכולת למידה. "ברזל ניתן למצוא גם במזונות מהחי וגם במזונות מהצומח, אולם ספיגתו טובה יותר במזונות מהחי כמו בשר, ביצים ועוד", אומרת שניר. "כדי לעודד ספיגה של ברזל, רצוי לשלב אותו עם מזונות המכילים ויטמין C, כמו ירקות ופירות".