את בעלי הכרתי דרך שידוך. כשפגשתי את המשפחה שלו הרגשתי שהם מקטינים אותו, ונכמר ליבי עליו. קיוויתי שאוכל לחזק אותו ולתת לו את החופש להגשים את עצמו.
כבר בתקופת החיזורים, כשהוא עוד היה קונה לי פרחים ומתנות, ראיתי בו נטייה להתפרצויות ולכעס. באחת הפעמים צרח על אחותו שבאה לנקות את ביתו רק משום שנותר אבק מאחורי אחת השידות. בתקופה ההיא לא פחדתי להתעמת איתו על הדברים האלו, שאלתי אותו: "גם עלי תצעק ככה?" והוא כמובן טען שלא, "את תהיי מלכה" היה עונה.
אך ההתפרצויות כלפי הגיעו מהר מאוד, וכשילדי נולדו גם הם החלו לספוג. לא אשכח איך הילד שלי, רק בן שנתיים וחצי, חטף בעיטה כי שכח לברך. ההתפרצויות האלו הפכו בהמשך גם לטרור כלכלי.
במהלך השנים לא רציתי להתגרש. עשיתי הכל לשמור על שלמות המשפחה ופניתי לרב שלנו כדי שיסייע בשלום בית. בהתחלה הוא התנגד לפניה שלי, כדי שלא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, ושחלילה לא יחשבו שיש לנו בעיות בבית, אבל בסוף הוא נעתר. לצערי, ביקורי הרב והטיפולים לא עזרו. כל פעם התקיים אותו מעגל הקסמים, טיפול, התנצלות, אלימות וחוזר חלילה.
כשהבנתי שאין יותר סיכוי והחלטתי להתגרש היא עמדה שם לצידי וחיזקה אותי. את תהליך הגירושין התחלתי אחרי שנות נישואין רבות. התהליך היה ארוך וקשה ורק בימים אלו, הוא סוף כל סוף הגיע לסיומו.
בחצי שנה האחרונה אני נמצאת במקלט בת מלך עם ילדיי. הימים כאן עמוסים ואינטנסיביים. כשעוד ניסיתי להילחם על נישואי הכרתי שיטת טיפול בשם 'תרפיית שלושת הממדים' והיום אני בעצמי מטפלת בשיטה.
בשאר הזמן אני מטפלת בילדי הקטנים ומשתתפת בסדנאות העמותה להורות ולהעצמה אישית. כשאני מסתכלת קדימה אני מאחלת לעצמי שאצליח לשמור על יציבות כלכלית, לדאוג לילדי ולחתן אותם בכבוד.
חשוב לי לומר לנשים מהמגזר החרדי שנמצאות במצבי - פנו לעמותת "בת מלך", כאן תוכלו לקבל את כל מה שאתן זקוקות לו כדי להמשיך ולנהל את אורח חייכן החרדי בתקופה הקשה הזו. היום אני יודעת שבמצב שבו הייתי אסור היה לי להסתפק בטיפול ובחיזוק אישי, ושצריך לדעת מתי לחתוך זוגיות מכאיבה.