תיק מהגיהינום

חודשיים חלפו מהגשת התלונה בתחנה הקטנה ביישוב החרדי עד שהואשם | מחמוד קטוסה בחטיפה ואונס מחריד של ילדה בת 7 בפרשה שמטלטלת את המדינה | השכנים בהתנחלות מתקשים להאמין שהשרת של בית הספר עשה את זה ("ערבי לא יכול להכניס לכאן פחית קולה בלי שיבדקו אותה") | בכפר מגוריו מתעקשים שהוא חף מפשע ("אין סיכוי באלף אחוז") | ובצמרת המשטרה מתמודדים עם מחדלים קשים של צוות החקירה: "נבדוק את המידע החדש, ואם צריך לא נתחמק מלתקן את עצמנו"

זו פרשת אונס הופכת קרביים המגוללת בכתב אישום שחובר ביד רשלנית. תיק תלונת ילדה בת 7 על תקיפה מינית מחרידה, שקיבל טיפול מקצועי מביך של המשטרה והפרקליטות הצבאית, טיפול שהוביל להגשת כתב האישום נגד מחמוד נזמי עבד אלחמיד קטוסה בבית המשפט הצבאי במחנה עופר שליד רמאללה.

 

הסיפור המחריד הזה דורך על כל מוקש אפשרי ומעלה שורת שאלות שהחקירה לא נתנה להן תשובה. גם אונס של ילדה קטנה שבוצע לכאורה בידי ערבי המעצים את השנאה והפחד שממילא קיימים, וגם העובדה שילדים אינם מוגנים במוסדות החינוך מפני תקיפות מיניות. על כל אלו רובצת עבודת המשטרה שסוכמה בכתב אישום רעוע, המעיד על הקלות שבה מוגשים כתבי אישום שאינם מבוססים מספיק בראיות.

 

אבל קודם כל המחשבות הן על הילדה. אי־אפשר שלא ללכת בעקבות הסיפור הזה ולא לחשוב בכל רגע נתון על הקורבן. הלב יוצא אליה ואל הוריה המתמודדים כבר כמה חודשים עם טראומה שלא תימחה. קולות צהלה של ילדים משתוללים במשחק בחצר בית הספר שבו היא לומדת גורמים לך לחשוב מה עובר עליה עכשיו. האם היא בבית, מקבלת טיפול, מוקפת במשפחתה הדואגת. זו התנחלות גדולה עם אוכלוסייה חרדית, ורחובותיה הומים ילדים ואברכים האוספים בצהריים המוקדמים את ילדיהם מפתח הגנים ומוסדות החינוך. מי שאינו נאסף על ידי הוריו צועד בקבוצה עם חבריו או חברותיו. מחזיקים בלונים צבעוניים, נושאים ילקוט על הגב ומתווכחים בצעקות על משחק. איפה היא עכשיו, מה היא עושה, עד כמה פצועה נפשה הרכה.

 

האירוע התרחש באפריל האחרון. רק בחלוף כמה ימים לאחר המקרה סיפרה הילדה לאמה. חלפו כמה ימים והאם דיווחה לבית הספר ולגורמי רווחה. כך הגיע הסיפור ב־16 באפריל לתחנת המשטרה הקטנה ביישוב. עוד קודם לכן הילדה נבדקה אצל רופאת משפחה שלא עברה הכשרה מתאימה לביצוע בדיקות בקורבנות תקיפה מינית. הרופאה מצאה פציעה שיכלה הייתה להיגרם מתקיפה מינית, אולם אין מדובר בקביעה וודאית כי היא אכן נגרמה מתקיפה.

 

"התיק הגיע למשטרה כעשרה ימים לאחר התקיפה המינית, אולם התברר שכבר חודשיים קודם, סיפרה הילדה להוריה על אינטראקציה שהייתה לה עם גבר בבית הספר כולל מגע מיני", סיפר גורם בכיר במשטרה. "היא אמרה שמדובר במישהו מסביבת בית הספר שהיא מכירה אותו. במקום לרוץ לתחנת המשטרה הם ביצעו חקירה משל עצמם, הלכו לבית הספר, דיברו עם צוות המורות, צפו במצלמות האבטחה שבהן רואים את החשוד עובד במקום כאיש ניקיון ודיברו על החשוד בנוכחותה של הילדה. זה לא קביל בבית משפט, החקירה זוהמה".

 

עדותה נגבתה ממנה על ידי חוקרת ילדים של משרד הרווחה. נצ"מ בדימוס ד"ר סוזי בן־ברוך, מומחית לנוער בסיכון ונוער בסכנה, אומרת שהחקירה נעשית ברגישות יתר והיא מתקיימת באחד משמונת מרכזי הגנה לילד הפזורים ברחבי הארץ. "זה קורה בחדר נינוח עם ספה ושטיח וקירות צבעוניים, החוקרת משוחחת עם הילדה קודם, יוצרת אמון, אווירה רגועה, ומסבירה לה את הסיטואציה. היא אומרת לה שהעדות שלה חשובה כדי להגיע למי שעשה לה את זה, שיוכלו לעצור אותו ולמנוע פגיעה בילדים אחרים. היא מסבירה לה שהיא לא תצטרך להעיד בבית משפט, שהחוקרת תעיד במקומה. היא גם מסבירה לה שהעדות מצולמת ומוקלטת ואם הילדה מסרבת אז נעשה רישום של השיחה. בדרך כלל נוכחים במעמד הזה, מאחורי זכוכית חד־כיוונית, פסיכולוג ילדים ולעיתים גם הפרקליט המלווה של התיק".

 

הילדה אמרה כי מי שתקף אותה עובד בבית הספר. חוקרת הילדים כתבה בחוות הדעת שלה שפורסמה בכלי התקשורת שהילדה הייתה עקבית לגבי הפרט הזה. היא העריכה כי הילדה חוותה פגיעה מינית אך התקשתה "להעריך מהימנות באשר לזהות החשוד".

 

על קטוסה הצביעה הילדה כשהגיעה לבית הספר יחד עם הוריה וצוות המורים, ללא נוכחות שוטרים. בעגה המקצועית קוראים לזה "זיהוי ספונטני". "אם התוקף נכנס לטווח הראייה שלה, חולף על פניה, עומד מולה, והיא מזהה ומצביעה עליו", אומרת המומחית בן־ברוך, "זה זיהוי ספונטני. ספונטני זה כשאין הכוונה או תיאום. בבית המשפט בתיקים כאלה המשקל של הזיהוי הספונטני הוא כבד מאוד". לפי גורם המעורה בחקירה נעשה לילדה גם מסדר זיהוי בתמונות והיא זיהתה אותו כמי שתקף אותה.

 

"הרחוב הומה אדם"

 

קטוסה, 47, עובד כאיש ניקיון ותחזוקה בבית הספר של הילדה. מורה לאנגלית מדיר קדיס, כפר פלסטיני בנפת רמאללה. בכפר היה מרוויח 4,000 שקל בתור מורה, הרבה לפני שהרשות הפלסטינית קיצצה את שכר עובדיה. לפני שנים החליט להחליף את עבודת ההוראה בעבודת ניקיון בהתנחלות. "הכסף הרבה יותר טוב בספונג'ה אצל היהודים", אומר אחיו הגדול אנואר, "והוא גם הביא פועלים לחברת ניקיון שהוא עבד בה וקיבל עמלת תיווך".

 

בכפר אומרים שהביא הביתה משכורת חודשית של 20 אלף שקל לפחות. "זה לא הגיוני שהוא יזרוק את כל זה לפח ויסתבך ככה", אומר האח.

 

הוא עצור כבר למעלה מחמישים יום ומכחיש כי אנס או פגע בכל צורה ודרך בילדה. שתי בדיקות הפוליגרף שעבר במשטרה היו בעוכריו. בראשונה לא ניתן היה לקבוע בוודאות אם הוא דובר אמת. בשנייה נמצא כי הוא משקר.

 

תחילה חשבו שקטוסה לקח את הילדה מבית הספר ואנס אותה בביתו בכפר. מעסיקו היהודי בהתנחלות בדק את התאריכים ומצא כי במועד בו המשטרה סבורה כי אירע האונס קטוסה בכלל שיפץ דירה בהתנחלות. "ערבי לא יכול לצאת עם ילדה מההתנחלות שלנו בלי שאף אחד יראה אותו", אומר תושב ההתנחלות שאף הוא העסיק את קטוסה בעבר, "ובטח שהוא לא יכול היה להחזיר אותה לפה מהכפר בלי שאיש לא יראה. ערבים לא יכולים להכניס לפה אפילו פחית קולה בלי שיבדקו אותה".

 

התברר כי קטוסה סייד דירה של עובדת המוסד החינוכי שבו לומדת הילדה בתאריך שבו נחשד כי אירע האונס. המורה אישרה זאת בפני החוקרים. מרגע זה התמקדה החקירה בדירה שבה בוצע השיפוץ. גם הילדה שעברה ארבעה תחקורים החלה לדבר על הדירה בשכונה הזו כמקום בו אירעה התקיפה.

 

בכתב האישום נכתב כי קטוסה משך בכוח את הילדה לכיוון הבית ובדרך אף הפיל אותה ארצה והיא בכתה. כל כתב שהגיע השבוע להתנחלות עשה ברגל את הדרך מבית הספר לדירה שבה לפי כתב האישום אירע האונס. סך הכל כרבע שעה הליכה. בית הספר נמצא באחוריו של מרכז מסחרי קטן. פונים ימינה לרחוב ראשי וחולפים על פני תחנת אוטובוס המשמשת 24 קווים. בצהרי היום היא הומה אדם. חולפים על פני בתי מדרש, כולל, מתחמי גני ילדים, מעגל תנועה, חנות סלולר וכל הזמן הזה תנועת רכבים בלתי פוסקת ועוברים ושבים. האם חיפשו החוקרים עדי ראייה ביישוב? האם הלכו ובדקו מצלמות אבטחה לאורך נתיב ההליכה? כשבאנו לשם השבוע פגשנו את האחראי על מצלמות האבטחה בבית הספר של הילדה. לדבריו הכוננים הועברו לבדיקת משטרה. שאלנו אם רואים בצילומים את קטוסה יוצא עם הילדה מבית הספר, אם רואים אותו נותן לה ממתקים או משוחח איתה. הוא ענה במילה אחת: "לא".

 

כתב האישום מציין גם כי בדירה נכחו אנשים נוספים המכירים את הנאשם קטוסה שסייעו לו לבצע בה את זממו. לא ברור מי אלו אותם "אנשים נוספים" מהסיבה הפשוטה שהמשטרה לא איתרה אותם. האם בוצעו פעולות חקירה אחרות כדי להגיע אליהם? גורמים משפטיים שנחשפו לחומר החקירה מותחים ביקורת על המשטרה ואומרים שהיא לא השקיעה את כל המשאבים הדרושים לשם איתור המעורבים הנוספים שנכחו במקום בזמן האונס לפי התלונה.

 

כך או כך, מכריו של קטוסה בהתנחלות מתקשים להאמין שמדובר באנס. "אני מכיר אותו טוב", אומר לנו תושב ההתנחלות שהעסיקו בניקיון הבית במרוצת השנים, "הוא בחור אינטליגנטי, מנומס, מאוד מכובד. אם האיש הזה עבד פה היו לו כל האישורים המתאימים כי הוא נבדק קפדנית בכניסה ליישוב. זו לא עיר של אנשים עובדים, הרחוב תמיד הומה אדם, שכונות צפופות, בניינים צפופים. קטוסה הוא חששן, לא רואה אותו גורר את הילדה ברחבי העיר. פעם הייתי חייב לו כסף על הניקיון והצעתי שניפגש בכניסה לכפר שלו כדי לשלם לו. הוא פחד לבוא לשם כי באותה תקופה היו יידויי אבנים בכניסה לכפר והוא לא רצה שיעצרו אותו רק בגלל שהוא עובר שם. הוא לא אחד שמסתבך. הוא דובר עברית רהוטה, מודע למצלמות בבית הספר, מודע לחוק שאסור לדבר עם התלמידים. יותר מזה, אני יודע שהוא עצמו תידרך את הפועלים שהוא הביא לא לדבר עם הילדים, לא לפנות אליהם, לא להתקרב אליהם ולא לתת להם כלום".

 

"תמיד מתקשר בחגים"

 

תושבי היישוב מבועתים מהמקרה, אבל לא מתרשמים מהעובדות שהתפרסמו בכלי התקשורת אודותיו. "זה נשמע הזוי שהוא גרר אותה בכוח מבית הספר", אומר הורה לתלמידה בבית הספר, "זה מקום שבשתיים בלילה מלא באנשים אז בצהריים תחשבו מה הולך פה, לא נראה לי שזה מה שהיה".

 

התלמידות בבית הספר מודעות לסיפור, דיברו איתן?

 

"עשו להן שיעור מוגנות. תידרכו אותן שאסור לילדים ללכת עם זרים. הבת שלי חזרה הביתה ותירגלנו איתה איך נזהרים מאנשים שלא מכירים. אמרנו לה שצריך להתרחק ממי שלא מכירים וגם מכאלה שמכירים אותך אבל נוגעים בך בצורה לא נעימה. שאם מנסים לעשות משהו בכוח אז צריך לברוח, להשתולל ולצעוק. תירגלנו אותה בצרחות, ממש ככה. יש לי שמונה ילדים ואני אומר לכל אחד ואחת מהם להיזהר מהמורים, מראש הישיבה, מכל מי שאומר להם לא לספר לאבא ולאמא שהם מדברים איתם או עושים להם דברים. הם יודעים שאם קורה דבר כזה הם צריכים לברוח תכף ומיד לספר לאמא או לאבא".

 

עמדנו במרכז המסחרי. זו הייתה שיחת היום. אחד אמר, "לא צריך להעסיק פה ערבים", חברו ענה לו, "אז מי ינקה בבתי ספר והגנים ואת הרחובות?". "יימח שמם תראה מה עשו לילדה המסכנה", אמר הראשון, "השם ישמור", ענה לו חברו, "אומרים שהוא מחבל הבחור שעשה את זה".

 

מעסיקו לשעבר של קטוסה אומר שיחסי השכנות עם תושבי הכפרים הפלסטינים הסמוכים טובים. "הם עובדים אצלנו ואנחנו עושים אצלם קניות. יש פה ביישוב כמה אלפי פועלים פלסטינים שנכנסים מדי יום, ואנחנו הולכים אליהם למוסכים, לירקנים, מרגישים בנוח. סעו לשם עכשיו תראו כמה יהודים יש שם".

 

נסענו. ביתו של קטוסה נמצא בסמוך למסגד ליד הכביש הראשי של כפר. יש לו ארבעה ילדים. הקטנה בת 7, בגילה של התלמידה הנאנסת, קוסאי הבכור, 21, סיים לפני כמה חודשים לימודים בירדן, חזר משם עם הסמכה של טכנאי מכשור רפואי. הבן לא מאמין שאביו עשה מה שטוענים כלפיו. "אין סיכוי, אין סיכוי באלף אחוז", הוא אומר. "אבא שלי מכבדים אותו בכל הכפר, לכו תסתובבו תראו מה יגידו לכם עליו. אף אחד לא מאמין אצלנו. הוא חִייב אותי ללכת ישר, תמיד אמר, 'אם תלך עקום יהיו לך רק צרות'. יש לו הרבה חברים יהודים, חלק מהם באים אלינו לשמחות, הוא תמיד מתקשר אליהם בחגים, לברך אותם".

 

למטה בכפר פגשנו את תושבי ההתנחלות החרדית במתקן שטיפת רכב. 20 שקל בחוץ ובפנים. ממול אצל עומר הירקן מוכרים קילו עגבניות בשקל וחצי. פהד הבעלים של שטיפת הרכב אומר שאין מצב שקטוסה עשה מה שמייחסים לו. "זה לא הגיוני. הוא חי אצל היהודים, עובד אצלם. הנה, תשאל את איציק ויוסי, הם קליינטים שלי הרבה שנים, אתם מפחדים לבוא אלינו לכפר?".

 

"זה הבית השני שלנו פה", אומר יוסי, "אני מרגיש פה לגמרי בנוח. אבל הדבר היחיד שצריך לזכור זה לכבות את האוטו ולהוציא את המפתח מהסוויץ' כשיוצאים ממנו, כי אם השארת את האוטו חצי דקה מונע ויצאת לרגע, פאף הוא נעלם".

 

בפלאפל של אבו עבוד ישבו מתן דוייב, קבלן שיפוצים ממודיעין וחברו אחמד פדיל, בעל מוסך לפחחות וצבע בכפר. הם דיברו על שני האנשים שמוזכרים בכתב האישום כמי שאחזו בכוח את ידיה של הילדה בזמן שקטוסה אנס אותה. "איפה האנשים האלה", אמר פדיל, "למה לא הלכו לחפש אותם. אם אתה אומר שהיו שם עוד אנשים, תביא אותם. אתם הישראלים כשאתם רוצים להגיע למישהו אתם מביאים אותו גם אם הוא חי מתחת לאדמה".

 

דוייב אמר שיש לו פועלים מהכפר חרבתא הקרוב יותר לרמאללה שאמרו לו, "אנחנו מכירים את הקטוסה הזה. אם היה בנאדם רע היינו אומרים, וואלה הוא עשה את זה, אבל זה לא הוא. אתמול כששמעתי את הסיפור באתי לדבר עליו בכפר, כי יש לי פה חברים ויש לי שני ילדים וזה הציק לי. אמרו לי אין מצב. תראו כמה יהודים מסתובבים פה, אלו החיים האמיתיים. אם הוא עשה את זה אז זה הוא לבד, אין סיבה להכתים את כל הערבים".

 

"הרסתם לי את החיים"

 

החקירה התנהלה ללא ליווי פרקליט צמוד ובפרקליטות הצבאית טוענים שדווח להם על החקירה רק כשלושה שבועות לאחר שהחלה. לאורך החקירה התקיימו מספר התייעצויות בין התביעה הצבאית למשטרה בעיקר בסמוך להארכות המעצר, ולטענת הפרקליטות הצבאית כשדרשו השלמות חקירה, נאמר להם שאין מספיק כוח אדם.

 

הפרקליט הצבאי הראשי, שרון אפק, כלל לא הכיר את התיק ושמע עליו בפעם הראשונה מהפרסומים בתקשורת, רק אחרי שכתב האישום הוגש. בימים האחרונים התקבל במערכת אכיפת החוק מידע חדש, על ילדה נוספת שהיה לה מגע עם אותו חשוד, אך לא ברור אם מדובר בתקיפה מינית.

 

עדות הילדה בפני חוקרת הילדים היוותה גורם מכריע ללכת על כתב אישום. היה ברור שהיא חוותה פגיעה מינית קשה וטראומטית ופעם אחר פעם היא הצביעה על קטוסה כמי שפגע בה. עדותה נמסרה מספר פעמים ולאט־לאט החלה לזכור עוד ועוד פרטים. בתחילה דיברה על דירה שבה בוצעה התקיפה, בהמשך ידעה לתת מיקום כמעט מדויק שלה. היא התקשתה להסביר איך הגיעה לדירה בה הותקפה ואיך חזרה ממנה לביתה, פרטים שבעיני חוקרי המשטרה והפרקליטות הצבאית היו שוליים במארג הראיות כנגד קטוסה. כתב האישום הוגש לאחר שבפרקליטות הצבאית החליטו שיש סיכוי סביר להרשיע את קטוסה. בדיעבד, לא ברור איך הגיעו למסקנה הזאת.

 

בשלישי בערב נפגשו ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב גדי סיסו, הפצ"ר אפק ופרקליט המדינה שי ניצן. השלושה הגדירו את התיק כ"גבולי" להגשת כתב אישום והחליטו לבצע השלמות חקירה בימ"ר ש"י. כמה שעות לפני ההחלטה הגדיר סנגורו של קטוסה, עו"ד נאשף דרוויש, את התיק כ"גבינה שווייצרית מלאה חורים". "זה לא רק הראיות הדלות", אמר, "מדובר באדם שעובד שנים בבתי ספר ועצור כבר חודשיים. אם הוא עשה מה שעשה מתבקש שיצוצו אחרים שיטענו, 'גם אצלנו הוא עשה דברים כאלה'. אבל שום טענה כזו לא עלתה".

 

החקירה הרשלנית עמדה במוקד הדיון שהתקיים מאחורי דלתיים סגורות בבית המשפט הצבאי במחנה עופר במשך שעות ארוכות ביום רביעי. קטוסה שהובא אזוק ברגליו צעק, "הרסתם לי את החיים, אני חף מפשע". בסוף הדיון הוחלט להאריך את מעצרו בשבוע, כדי לבדוק את המידע החדש שהתקבל. קטוסה, שנעצר ב־1 במאי ומעצרו הוארך כבר ארבע פעמים קודם לכן, הגיב בכעס ושאל, "מה עשיתם עם כל הימים של החקירה שאני מוחזק במעצר עד עכשיו?". בכירים במשטרה הדגישו שהם מודעים לחולשת הראיות בתיק והודיעו שאם לא ימצאו ראיות מפלילות נגד קטוסה במהלך הימים הקרובים, כתב האישום נגדו יבוטל. עכשיו נשאר רק לחכות ולראות האם תיק החקירה שטילטל את המדינה יחזור לנקודת ההתחלה, עם סיפור מזעזע של ילדה קטנה ואנס שמסתובב חופשי.

 

"מה שמנחה אותנו זה לקבל את ההחלטה הנכונה", סיכם גורם בכיר במשטרה. "נבדוק את המידע החדש שהגיע ואם צריך, לא נתחמק מלתקן את עצמנו. לא נסכים שאדם חף מפשע יישב בבית סוהר".