בכל בוקר כשאנחנו יוצאים לעבודה, בעלי רכב פרטי ישלחו בדרך כלל את היד אל המפתח שלו. הרב-קו יישאר טמון עמוק בארנק. הפוליטיקאים רומזים שאנחנו מפונקים, פקידי האוצר כבר מתכננים לעשות מההתנהלות שלנו כסף, עם אגרות הגודש המתוכננות בכניסה לערים.
אבל כפי שמוכיחה הבדיקה שערכנו ביחד עם "פיוצ'ר מוביליטי" ובסיוע חברת Investment Climate, אנחנו לא טועים. מבדיקת זמני הנסיעה בעשרות מסלולים ברחבי הארץ, מאזורי מגורים לאזורי עבודה, ב-8 בבוקר בימי חו"ל, עולה שכמעט תמיד המכונית הפרטית תגיע מהר יותר.
כך למשל במקרה של תושב פתח תקווה שעובד באזור התעשייה בלוד. אם יעזוב את הרכב בבית, ימצא עצמו בדרכים 23 דקות נסיעה נוספות. וכך במקרה של תושב בית שמש שעובד באזור התעשייה הר חוצבים בירושלים, שבחירה באוטובוס תאריך את הזמן שלו על הכביש ב-18 דקות.
הפקקים הם מכת מדינה, כפי שמראים הנתונים. מצפון לדרום כולנו נוסעים מאוד לאט בבוקר לעבודה. אז מה יותר הגיוני עבור תושב עפולה שצריך להגיע לאזור התעשייה הצפוני של מגדל העמק, מאשר לבחור ברכב הפרטי שיבלה על הכביש 22 דקות פחות? בדיוק אותה החלטה שיקבל תושב גן יבנה שעובד באשדוד, ורכב פרטי יחסוך לו 25 דקות בכביש.
יש כאלה, והם לא מעטים, שיעדיפו במקרה כזה לעלות על קטנוע או אופנוע, כלים חסיני פקקים שבהם הרוכב יכול לדעת מראש כמעט תמיד כמה זמן תארך נסיעתו ללא תלות במצב התנועה, אך דו גלגלי לא מתאים לכל אחד ולא לכל עת. וגם כאן המדינה מתאמצת להרחיק אותנו מהאופציה היעילה הזאת עם תעריפי ביטוח שערורייתיים, שהיא מאשרת לגבות.
נקודות האור: יש גם מקומות שבהם האוטובוס מהיר יותר מהרכב הפרטי. בנסיעה מרעננה למרכז עזריאלי בתל־אביב הוא חוסך 14 דקות. בנסיעה ממודיעין לאזור התעסוקה ברחוב רוטשילד בתל אביב הוא חוסך שבע דקות. כך גם בנסיעה ממעלה אדומים לירושלים. המשותף לכולם: נתיב ייעודי לתחבורה ציבורית בחלק מהמסלול, אם בדרך נמיר בת"א (לנוסעים מרעננה), בכניסה לת"א (לבאים ממודיעין) ואחד קצר בעלייה ממעלה אדומים (בדרך לירושלים).
"אגרות גודש יגרמו להרבה נהגים לבחון מחדש מה הדרך הכי נכונה עבורם להגיע לעבודה", אומרת מיכל גלברט, מנכ"לית פיוצ'ר מוביליטי, המיזם שבראשו עומד אורי יוגב, ונועד לקדם בישראל תחבורה חכמה ויעילה. "אבל הן צריכות להיות מלוות בשיפור התנאים באוטובוסים: גיוס נהגים שחסרים, הוספת אוטובוסים, ובעיקר תוספת נתיבי תחבורה ציבורית.
"משרד התחבורה מקדם תוכנית להוספת נת"צים חדשים ומגרשי חנייה בכניסה לתל אביב, אבל היא תושלם רק ב-2026. אפשר להשלים סימון נתצים בכל כביש שיש בו 3 נתיבים כבר ב-2020, כך שאחד מהם יישמר לתחבורה ציבורית ולהרגיש שיפור מיידי בזמני הנסיעה ובאטרקטיביות של התחבורה הציבורית. האוטובוסים יגיעו מהר יותר, יבצעו יותר נסיעות, מה שמצד שני יפחית את הלחץ מבחינת גיוס כח אדם והוספת כלים".
צריך גם לזכור שזמני הנסיעה המצוינים כאן באוטובוסים, ובאפלקציות התחבורה הציבורית, עושים איתה חסד. "אלה הם הזמנים האופטימליים: לזמן הנסיעה באוטובוס צריך להוסיף את ההליכה לתחנה, ההמתנה, איחור אפשרי", מוסיף רן ברודר מפיוצ'ר מוביליטי.
השורה התחתונה: הפקקים הם בעיה לאומית דחופה. טיפול בה רק באמצעות אגרות גודש יהיה עוד מס, מהרבים מדי שהמדינה מטילה עלינו. עד שתוספת הרכבות הכבדות והקלות שמבטיחים לנו תהיה מוכנה, המדינה צריכה להפוך את האוטובוסים לאופציה יעילה יותר בשעות העומס מהרכב הפרטי שלנו.
מנהריה (נווה יצחק רבין) לעכו (א. התעשייה)
ממעלות תרשיחא (הפלמ"ח) לנהריה (קניון ארנה)
מעפולה (וולפסון) למגדל העמק (א.תעשייה צפוני)
מנצרת (רח' 5057) לחיפה (חלוצי התעשיה)
מחדרה (רמב"ם) לקיסריה (פארק העסקים התעשייה)
מכפר סבא (רוטשילד) להוד השרון (א.תעשייה נווה נאמן)
מכפר סבא (רוטשילד) לפתח תקווה (ק.אריה)
מבית־שמש (הכלנית) לירושלים (הר חוצבים)
ממעלה אדומים (הנחלים) לירושלים (הר חוצבים)
ממודיעין (דפנה) לתל אביב (רוטשילד)
מרעננה (קרן היסוד) לתל אביב (עזריאלי)
מפתחתקוה (הדר המושבות) ללוד (אזור התעשייה)
מחולון (ולנברג) לראש העין (פארק אפק)
מראשון לציון (רמב"ם) לרחובות (פארק המדע)
מגן יבנה (נאות הדרים) לאשדוד (פארק התעשייה)
מאשקלון (רמת אשכול) לאשדוד (א.תעשייה 2)
מאשקלון (רמת אשכול) לקריית גת (א.התעשייה)
מערד (בן יאיר) לבאר שבע (אונ' בן־גוריון)
מרהט (אלסאלם) לבאר שבע (מרכז ביג)
מבאר שבע (שכונה ה') לדימונה (א. תעשייה קריית עמל)