"אולפן שישי" עברה לאחרונה חילופי עורכים (גילוי נאות: העורך החדש הוא לשעבר העורך הראשי של עיתון זה), והשינוי הבולט עד כה הוא הטמעתו של עמית סגל בדיוני הפאנל. כידוע, סגל שומר שבת, מה שמונע ממנו להשתתף בשידור החי. בעבר היה נהוג לשדר קטע בודד בכיכובו ובמקרים נדירים להקליט את הפאנל כולו מראש.
כעת נמצא פטנט: סגל משתלב בחלון נפרד ויותר מפעם אחת. הפצעתו מלווה בכיתוב "צולם לפני כניסת השבת", אך הטקסט שלו מוגש לעיתים כדיאלוג בסגנון הרמה והנחתה עם המנחה, דני קושמרו. המחזה החריג מייצר תחושה מוזרה ומתעתעת: אווירה של לייב בידיעה שזה לא אפשרי. למעשה, סגל נחווה כהולוגרמה, המשקיפה בדומייה על המתרחש עד הזימון לשאת את דבריה.
אלא שעם כל הכבוד למיומנות הטלוויזיונית, התופעה מותירה את הצופה עם פשרה מפא"יניקית: עד שישנו קול ימני רהוט בתוכנית, הוא לא מסוגל להתווכח עם עמיתיו והאחידות המחשבתית נשמרת (למשל בהתייחסות המתנשאת של רינה מצליח אל מצביעי ימין כ"עדר עיוור"). יש עדכונים מפיו של בכיר הפרשנים בתקופת בחירות, אבל חלק מתשומת הלב מופנה לא לניתוחיו לקראת 17 בספטמבר, אלא לשאלה וואט דה פאק (שחזרה ובגדול כשרוני דניאל אשכרה התעניין אם הפרשנית מזל מועלם נשואה).
בהמשך נחגג אירוע תקשורתי אהוב, סיום קורס טיס, בכתבה על תאומים זהים שהשיגו את הכנפיים הנכספות. גם "שישי" קיבלה סוכרייה מדובר צה"ל בדמותו של ג', הטייס הדרוזי הראשון. כך הונצחה מסורת ותיקה בעיתונות המודפסת והמשודרת: האיקוניזציה של הסרבל, הקסדה והשם החסוי. עם זאת, ב"שישי" הותקל מערך היח"צ המשומן של הצבא: בן הדוד של ג', נווט הקרב ע', התעקש לבקר את חוק הלאום למורת רוחה של נציגת דובר צה"ל, שניסתה לקטוע אותו ונענתה בסירוב תקיף.
למרות הגליץ' במטריקס, משרד הפרסום של הצבא יכול להיות מרוצה. הנה, בכתבה ב"אולפן שישי" על יהונתן מרגי נכלל תיעוד של הזמר כשהוא רוקד בחזרות למופע שצה"ל מפיק לו, בהיותו הראשון להתגייס כטאלנט. לרגע התמקדה המצלמה בנעליים הצבאיות, כהמחשה של הפער בין הקשיחות המגושמת של הצבא לעומת הרעננות של "ג'סטין ביבר הישראלי". "כשקלטתי את מרגי ראיתי מולטי־טאלנט", אמרה סגן־אלוף דסי פאר דרור, שהגדרתה היא "ראש ענף תרבות" אבל מתברר שהיא בעצם ציידת כישרונות במדים. חבל שלא נשאלה אם החיילים והחיילות, שאמורים ליהנות מהשואו של מרגי, לא יעדיפו לקבל את תנאי השירות המפנקים שלו ולהתפתח בעצמם.
בין פרחי הטיס למש"ק הפופ, נדון הקאמבק של אהוד ברק וב"שישי" עסקו גם בסיכוי שגדי איזנקוט יזנק לביצה הפוליטית. "מה זה אומר עלינו, שיש כל כך הרבה רמטכ"לים וגנרלים?" תהתה מיה איידן. "גרוע מאוד", השיבה אילה חסון, "אנחנו חברה מאוד צבאית". וואלה.
המתעניינים בהידרדרות הדמוקרטיה ימצאו את מבוקשם ב־"The Edge of Democracy", דוקו חדש בנטפליקס על הכאוס הפוליטי בברזיל. הסרט מתאר את נפילתה (ושמא הפלתה) של מפלגת הפועלים, ובראשה הנשיא האהוב לולה והיורשת שלו דילמה רוסף. את מקומם תפס ז'איר בולסונארו, מגיבורי הגל הפופוליסטי המתגבר. מרתק להשוות את הסרט לסדרת דרמה אחרת בנטפליקס, "המנגנון", שהציגה את הבלגן בברזיל דווקא כניסיון אמיץ לנקות את המדינה משחיתות. בכל מקרה, בשתי היצירות האווירה רחוקה מלהיות קרנבל.