"קיץ כמו כולם" לילדים חולי סרטן

עמותת "גדולים מהחיים" יצאה במהלך של גיוס המונים למימון מחנות הקיץ של ילדים חולי סרטן, כ-155,000 שקלים עדיין חסרים. עידית, נערה שהחלימה מסרטן ומתנדבת להדריך במחנה, משתפת בטור אישי. צפו

קוראים לי עידית (השם המלא שמור במערכת) ואני בת 18 וחצי. לקראת גיל 16 אובחנתי כחולת סרטן, לימפומה ממשפחת נון הוצ'קין. התמזל מזלי ועברתי סדרת טיפולים כימותרפיים קצרה יחסית, אך לא קלה בכלל, במשך שלושה חודשים בבית החולים שניידר.

 

אחרי שהחלמתי, ניסיתי לחזור לחיים שלי, ללימודים, לחברים, למשפחה, אך מהר מאוד גיליתי שזה בכלל לא קל לחזור לשגרה, התמודדות שהיא קשה לא פחות מההתמודדות עם הטיפולים עצמם.

 

הרגשתי אבודה וקורסת, תחת עומס לימודי מטורף, ציפיות מההחברים והמשפחה, שאמנם מנסים להיות שם בשבילי, אך לא באמת מצליחים להבין אותי, הרגשתי כל כך לבד.

 

 

הגעתי למחנה הקיץ הראשון שלי בעמותה, מעט חסרת בטחון, לא מכירה אף אחד, חוששת כל כך. הייתי עם פאה, כי מאוד התביישתי בשיער הקצר שלי. לא ידעתי לאן אני נכנסת, לא ידעתי איזה שינוי מטורף אני הולכת לעבור וכמה אני הולכת להתבגר ולפרוח.

 

במחנה הכרתי ילדים שהם כמוני בדיוק. ילדים שעברו מה שאני עברתי, אנשים שמבינים אותי באמת, פגשתי מדריכים מדהימים והייתי מוקפת בכל כך הרבה טוב, חום ואהבה. הכרתי חברים ואנשים שהפכו למשפחה שלי, המשפחה השניה שלי, זה היה מקום בו הייתי שווה בין שווים, מקום בו אף אחד לא שופט אותך, לא משנה מה.

 

מקום בו הייתי שווה בין שווים

המחנה הזה היה העוגן שלי, ככה בדיוק הרגשתי, שהוא מציל אותי מטביעה בשגרה חדשה שכבר הספקתי לשכוח, שגרה שעדיין לא הצלחתי להתאקלם בה.

 

 

החוויות שלי ממחנות הקיץ חרוטים לי בלב, חברים, צחוקים, כיף. שבוע שלם של ניתוק מוחלט מכל צרה, בעיה או דאגה שהייתה לי בבית, שבוע שלם של טירוף חושים. היו רגעים במחנה שבכיתי מאושר, דבר שמעולם לא קרה לי, אפילו כשסיימתי את הטיפולים.

 

צריך להיות נוכח שם כדי להבין את כמות והעוצמות שמחנה כזה יכול לתת לילד, חולה, מחלים, או בכלל אח של ילד כזה. גם האחים מצטרפים למחנה, כי גם הם עוברים חוויה לא קלה. המחנה מעניק כל כך הרבה כוח ואנרגיות להמשך המסע הכל כך לא פשוט הזה, שילד חולה או מחלים מסרטן מתמודד מולו.

 

 

אחרי שהייתי חניכה בעמותה בשנתיים האחרונות, שנתיים שבהן קיבלתי כל כך הרבה, שנתיים שבהן אזרתי אומץ והורדתי את הפאה, שנתיים שבהן גדלתי, התבגרתי, נפתחתי, פרחתי והתעצמתי, מכל כך הרבה בחינות, הגעתי להחלטה שעכשיו תורי לתת.

 

מחניכה מבויישת למדריכה אחראית

החלטתי להיות מדריכה במחנה הקיץ הקרוב. ואני כל כך מתרגשת. סוף סוף אני יכולה להחזיר את כל הטוב הזה שקיבלתי, ולהיות שם בשביל ילדים שכיום נמצאים במצב שאני הייתי בו. זה כל כך מרגש ומדהים.

 

מחניכה מבויישת למדריכה אחראית. זה כל כך שונה וזה לא קל בכלל, אבל להיות בצד הנותן, לשמח את הילדים, לעזור להם להרגיש את האושר הזה שאני הרגשתי בתור חניכה, הוא סיפוק ששווה הכל.

 

 

אני כל כך מחכה למחנה, כל כך מחכה להיות סוף סוף במקום הזה, להדריך ולתת מעצמי, לתת את כולי, להביא את מי שאני אל המחנה ואל הפעילויות שאני מעבירה. אני יודעת שיהיה מדהים ומטורף כמו בכל שנה, זו באמת נקודת ציון נוספת במסע שלי וסגירת מעגל מדהימה עבורי.

 

• עמותת גדולים מהחיים, הפועלת למען ילדים חולי סרטן יצאה למהלך של גיוס המונים במטרה לגייס תרומות עבור מימון מחנות קיץ עבור  פעוטות וילדים חולי סרטן בקיץ. במחנות מתנדבים עשרות מדריכים שהוכשרו במיוחד. רבים מהם הם ילדי העמותה שהתמודדו עם המחלה בעבר והיום מוקירים תודה בהתנדבות.

   

• היעד שהציבה העמותה הוא גיוס של 250,000 שקלים. העלות עבור ילד חולה סרטן במחנה קיץ היא 2,000 שקלים, ועלות לפעוט חולה סרטן ובני משפחתו במחנה קטנטנים היא 4,000 ש"ח.

 

• עדיין חסר סכום של כ-155,000 שקלים. לתרומות: לחצו כאן .