לפי כתב האישום הצעיר זייף שני כרטיסי עובד של חברת הייטק תמורת 150 שקל, נכנס למשרדי החברה, צילם אותם והראה את התמונות לארוסתו ולבני משפחתו. הוא הודה במעשיו והורשע במסגרת הסדר טיעון.
סנגורו עו"ד נדב גרינולד ביקש מבית המשפט לבטל את ההרשעה ולהסתפק בעונש של שעות לשירות הציבור וצו מבחן כפי שהמליץ שירות המבחן בתסקיר החיובי שהוגש בעניינו.
הוא הוסיף שגם המדינה מסכימה שהרקע לעבירות לא היה פלילי במובן המהותי. מדובר בבחור צעיר שנשר מלימודיו האקדמיים בגלל משבר אישי, וביצע את המעשים כדי להסתיר זאת ממשפחתו ומארוסתו, ולגרום להם לחשוב שהתקבל לעבוד בחברה מובילה.
הסניגור הדגיש כי מעשיו של הנאשם לא פגעו בחברה, וכי הוא נטל אחריות מהרגע הראשון, הביע חרטה מלאה וחסך זמן שיפוטי יקר.
כמו כן, הנאשם מתכוון לחזור ללימודים וההרשעה עלולה לפגוע בעתידו התעסוקתי. הנאשם עצמו התנצל על מעשיו וטען כי כיום הוא אדם שונה שמכוון עצמו להצלחה.
מנגד, עורכי הדין מהפרקליטות טענו שמתחם העונש ההולם בעבירות שביצע הנאשם נע בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר בפועל, ואף אם לוקחים בחשבון את התסקיר החיובי ואת עברו הנקי, אין הצדקה לבטל את ההרשעה.
לפיכך התבקש בית המשפט להותיר את ההרשעה על כנה ולגזור על הנאשם עונש שיכלול מאסר על תנאי, שעות לשירות הציבור, צו מבחן וקנס.
אבל השופטת דניאלי קיבלה את בקשת הסניגור וקבעה כי נסיבות המקרה מצדיקות לחרוג ממתחם העונש ההולם. היא התרשמה שהנאשם אדם נורמטיבי שביצע את המעשים על רקע חריג, והחליטה לבטל את הרשעתו. בהתאם להמלצת שירות המבחן, היא הטילה עליו 140 שעות לשירות הציבור וצו מבחן למשך שנה.