באוקטובר 2017 ביטל ביטוח לאומי את גמלת הנכות ששולמה לילדה מ-2012, בהסתמך על תקנות הביטוח הלאומי שקובעות כי הגמלה תישלל אם הילד נמצא במוסד שמספק שירותי רפואה, סיעוד או שיקום.
בתביעה שהגישה אמה נגד החלטה זו היא טענה בין היתר כי שירותי הרפואה שניתנים בפנימייה שאליה עברה הילדה הם במסגרת קופת חולים, ואילו בתה זקוקה לטיפולים רפואיים מיוחדים שלא מסופקים לה.
כך יוצא שבפועל היא נושאת בהוצאות רפואיות רבות ואף משלמת על אביזרים רפואיים בעלויות גבוהות – דבר המטיל עליה מעמסה כלכלית עצומה.
מנגד המשיך ביטוח לאומי לטעון כי לפי התקנות הוא פטור מתשלום מרגע שיש שירותי רפואה במוסד. אלא שהשופטת טרכטינגוט דחתה את גישתו, וקבעה כי הוא לא עומד בתנאים שמונה התקנה עליה התבסס.
בפסק הדין נקבע כי לפי התקנה, ביטוח לאומי לא חייב לשלם גמלה לילד נכה המקבל את השירותים הרפואיים שלהם הוא זקוק במסגרת מוסד או פנימייה. ואולם, במקרה הנוכחי השירותים שלהם זכאים הילדים השוהים בפנימייה הם שירותי רפואה כלליים של קופת חולים, שלא מותאמים ספציפית למצבם ולא קשורים למטרות הטיפוליות שלהם.
מכאן, שבפועל הילדה לא מקבלת בפנימייה את הטיפולים שלהם היא זקוקה ומי שנאלצת לממן אותם היא האם. לפיכך נפסק כי הביטוח הלאומי לא היה רשאי לשלול את הגמלה, ותביעת אמה התקבלה.