524 אלף ש' לתלמידה שנפצעה מדלת זכוכית

סטודנטית בבית הספר לקוסמטיקה "נאוה קולאג'" נשארה נכה בעקבות התנפצות ארונית של מוצרי טיפוח. ביהמ"ש קבע שהיצרנית וביה"ס יפצו אותה

עו"ד דניאל רווח | פסקדין פורסם: 18.07.19, 21:30

תלמידת בית הספר לקוסמטיקה "נאוה קולאג'", שהפכה נכה לאחר שדלת זכוכית של ארונית מוצרי טיפוח התנפצה עליה במהלך שיעור, תפוצה בכ-524 אלף שקל: בית משפט השלום קבע שיצרנית הארונית "דורלן" תישא ב-75% מהסכום ובית הספר בשאר, וגם ערעור שהגיש בית הספר בטענה שאינו אחראי לעובדה שקיבל ארונית לא בטיחותית, נדחה לאחרונה על ידי המחוזי.

 

האירוע התרחש ב-2011, כשהתלמידה בת ה-27 ניגשה לקחת מוצרי קוסמטיקה מארונית, ודלת הזכוכית שלה התפרקה ונפלה על היד הימנית שלה. היא נותרה עם נכות עצבית בשיעור 20% ו-10% נכות נפשית.

 

בשנה שעברה קיבל בית משפט השלום בחיפה את התביעה שהגישה נגד בית הספר, חברת הביטוח ויצרנית הארונית. רוב האחריות הוטלה על היצרנית "דורלן", שסיפקה לבית הספר מוצר פגום שלא עומד בתקן הישראלי. עם זאת נמצא כי גם בית הספר התרשל משום שהפר את החובה לוודא שאין במקום מכשולים שעשויים לגרום לתלמידים נזק. בסיכומו של דבר נפסקו לתלמידה 524 אלף שקל, כאשר 75% מהפיצוי הוטל על היצרנית ו-25% על בית הספר וחברת הביטוח שלו.

 

בערעור שהגיש בית הספר הנתבעות למחוזי נטען כי אין לו כל אחריות לאירוע ולפגמים בארונית, וכי לא סביר שתיערך בדיקת בטיחות לכל מוצר חדש שיירכש מיצרן מומחה בתחום. על כן התבקש בית המשפט להטיל את כל האחריות על "דורלן" ולחייב אותה במלוא הפיצוי.

 

אולם הרכב השופטים שכלל את בטינה טאובר, תמר נאות פרי ונאסר ג'השאן דחה את הערעור, וקבע שתלמיד שמגיע לשיעור לא מצפה להיפצע בזמן שהוא מוציא חומרים המשמשים אותו ללימודיו, והעובדה שהארונית התפרקה מעידה על כך שבית הספר לא נקט זהירות סבירה טרם הצבתה במקום.

 

בפסק הדין הובהר כי כמי שהחזיק במקרקעין היה על בית הספר לדאוג שהריהוט בטוח לשימוש ועצם העובדה שנרכש מבעל מקצוע לא מסירה ממנו את האחריות לוודא שהמוצר תקין.

 

"בית ספר לקוסמטיקה המזמין את תלמידיו ללמוד בכיתות, אחראי לשלומם והוא אחראי כי אביזרים או מתקנים אשר משמשים אותם בתקופת שהותם בבית הספר, לרבות ריהוט המצוי במקום המשמש ללימודים מעשיים, יהיה בטיחותי ולא יגרום להם נזקי גוף או נזקי רכוש", נכתב.

 

השופטים הוסיפו כי ממצאי מומחה הבטיחות מטעם בית הספר וחברת הביטוח, שהוגשו לבית משפט השלום, העידו כי הארונית לא עמדה בתקן הישראלי המחייב התקנת זכוכית מחוסמת. מכאן, ברור שהיה על בית הספר להתייעץ עם מומחה בטיחות לפני שאפשר לתלמידים להשתמש בה, ולא היה מקום לסמוך על בעל המקצוע שייצר אותה.

 

לפיכך נקבע כי בית משפט השלום צדק כשקבע שבית הספר התרשל והטיל עליו רבע מהאחריות לנזק שנגרם לתלמידה. לנוכח דחיית הערעור חויבו בית הספר וחברת הביטוח לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל לתלמידה וליצרנית.