האירוע התרחש ברחוב ראשי בחיפה במהלך יוני 2016. התובע עצר ברמזור ובנסיבות לא ברורות הותקף על ידי נהג שנסע מאחוריו ויצא ממכוניתו. הרוכב טען שכשהרמזור התחלף לירוק, הוא החל בנסיעה, אך לאחר מטרים בודדים של נסיעה נפל על הכביש, והקטנוע נחת על רגלו השמאלית. הוא פונה לבית החולים רמב"ם, שם אושפז למשך ארבעה ימים ועבר ניתוח לתפירת גיד אכילס.
בנסיבות אלה, טען, מדובר בתאונת דרכים, ויש להפריד בין התקיפה לבין נפילתו מהקטנוע, שאירעה תוך כדי נסיעה, מה גם שהנזק שנגרם (פציעה ברגל) נגרם כתוצאה ישירה מהנפילה ולא ממעשה התקיפה.
מנגד טענה חברת הפול כי המקרה לא מהווה תאונת דרכים, אלא אירוע תקיפה פלילי, והוא שגרם לנזק לתובע. לשיטתה, הנזק לא נגרם "עקב שימוש ברכב" כפי שהחוק דורש, אלא הרכב רק שימש "זירה" לאירוע התקיפה.
עוד טענה החברה, בהסתמך על הגרסה הראשונית שמסר התובע במשטרה יומיים אחרי האירוע, כי מה שגרם לנפילתו מהקטנוע היה העובדה שהתוקף משך בחולצתו, ולכן מדובר ב"גורם זר מתערב", המנתק כל קשר סיבתי בין השימוש בקטנוע לבין הפציעות הנטענות.
התאונה תועדה במצלמת אבטחה של העירייה והסרטון הוגש לבית המשפט בהסכמת הצדדים. השופטת עדוי-ח'דר הצביעה על סתירות מסוימות בין הגרסאות השונות שמסר התובע במהלך הזמן (מגרסתו במשטרה ועד לעדותו בבית המשפט). עם זאת היא ציינה כי "לאחר צפייה מדוקדקת בסרטון, לא נותר בי כל מקום לספק, כי התובע נפגע בתאונת דרכים".
חרף מספר שניות שלא ניתן לראות בסרטון, השופטת הבהירה כי נראה שתוך כדי התקיפה התובע הצליח להשתחרר מידי התוקף, להדוף אותו ולהתרחק בנסיעת "זיג-זג", אך כעבור 3-2 שניות התרסק עם האופנוע (והתוקף חזר אל רכבו ונסע). לאחר מכן רואים את התובע קם וצולע. בנסיבות אלה, הבהירה, ברמה המשפטית אכן מדובר ב"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי", כלשון החוק.
יתרה מכך, השופטת הוסיפה כי גם אם תצא מנקודת הנחה שהתוקף המשיך לתפוס את התובע בחולצתו, הגם שהדבר אינו משתקף בסרט, עדיין אי אפשר ניתן לומר שהתרסקות התובע עם הקטנוע נגרמה אך ורק עקב תפיסת החולצה ולא עקב הנסיעה.
לכן, בסיכומו של דבר נקבע כי האירוע עונה על הגדרת המונח "תאונת דרכים", וכי חברת הביטוח חייבת לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה. נזקים אלה, יתבררו בהמשך ההליך.