אני אוהד של דל פיירו. כשהוא היה שחקן פעיל הייתי אוהד של יובנטוס ונבחרת איטליה. כשהוא לא שיחק, התבאסתי. כשהוא שיחק, החזקתי לו אצבעות. כשהוא החמיץ, הרגשתי כאילו אני החמצתי. כשהחלוץ השלישי היה נכנס במקומו, קיוויתי שהם יפסידו. כשהוא הניף את גביע אליפות איטליה, את גביע האלופות או את גביע העולם, זה היה מובן מאליו. ככה מאז 1996 כשהם זכו בליגת האלופות מול איאקס. מיותר לציין את רשימת ההישגים שלו (שבשביל זה נצטרך טור נפרד), אבל הכתבה על '׳ובינקו זכורה לי יותר מכולן כי אז חשבתי לעצמי, זהו? סוף עידן? זה ממש לא היה סוף עידן. בעוד דל פיירו המשיך לככב, היורשים שלו לא הצליחו לשרוד ביובה והמשיכו בדרכם. והחדשות על דיבאלה הן עוד דוגמה לכמה דל פיירו היה שחקן מיוחד.
כנ"ל לגבי מסי, שימו לב לרשימת השחקנים שהוכתרו כ"מסי הבא": מרטין אודגור, בראהים עבדלקאדר, פייטרו טומאסלי, צ'יצ'אריטו, דויד מורנו... הא, ויש את מרקו אנטוניו בן ה-6! מה אתם יודעים... השבוע גם נתקלתי בכותרת לפיה ב-NBA שכחו מקובי בראיינט. רגע, הוא לא היה היורש של מייקל ג'ורדן? אם זכור לי נכון, הוא גם שבר כמה וכמה שיאים של ג'ורדן. ועכשיו מדברים על לברון ג'יימס כיורש של ג'ורדן.
אין ולא יהיה מראדונה הבא ולא מסי הבא ולא דל פיירו הבא ולא ג'ורדן הבא. זה אפילו מתקשר לריאליטי. מישהו זוכר מי זכה בעונה השנייה של דה וויס? או בעונה השביעית של כוכב נולד? או מי זכה בנולד לרקוד או הכוכב הבא? לא ברור לי הלחץ הזה של למצוא את הדבר הבא. היורש של... אני רק מקווה שמסי, זלאטן איברהימוביץ', רונאלדו ובופון ימשיכו לשחק כמה שיותר, ואולי כדאי שהתקשורת תשנה את הכותרות מ"מסי הבא" ל"תכירו את התקווה הבאה".