בג"ץ דחה אתמול (ב') את עתירת הקבלן דודי אפל, שביקש מהפרקליטות לשנות את עילת סגירת תיקי חקירה ישנים נגדו מ"חוסר עניין לציבור" ל"חוסר אשמה". בתגובה לפסק הדין אמר אפל כי הוא מאוכזב מההחלטה, אך הוסיף כי "דעת המיעוט מוכיחה כי אכן גורמים תקשורתיים וגורמים אחרים ניסו לעשות לי רצח אופי".
השופטות טובה שטרסברג-כהן ודליה דורנר קיבלו בדעת הרוב את טענת הפרקליטות כי בתיקים ישנם ראיות לכאורה לביסוס כתב אישום, אך בשל פרק הזמן הממושך שחלף, הם נסגרו מעילה של חוסר עניין לציבור. בדעת מיעוט קבע השופט יצחק אנגלרד כי יש להורות לפרקליטות לשוב ולבחון האם אכן בתיקים קיימת תשתית מספיקה לסגירתם מחוסר עניין לציבור, להבדיל מחוסר אשמה.
עתירת אפל לבג"ץ נסובה על 14 תיקי חקירה שנפתחו נגדו בסוף שנות ה-80. המשטרה המליצה להעמידו לדין בכל התיקים, אך הפרקליטות החליטה לבסוף להגיש נגדו כתב אישום בפרשה אחת בלבד, המכונה "פרשת יוספטל" ולהמתין עם הגשת כתבי האישום הנוספים עד לתום המשפט. פרשת יוספטל מתייחסת לפינוי מעברת יוספטל באילת, במסגרתה הואשם אפל בגניבה ממפוני המעברה ובקבלת דבר במרמה ממשרד השיכון.
המשפט נמשך שנים רבות אך בסיומו זוכה אפל, כשבית המשפט קבע כי מעשיו אינם מהווים עבירה פלילית. בעקבות כך נסגרו מרבית התיקים נגדו בעילת חוסר אשמה, אך שלושה תיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור, לאחר שהפרקליטות סברה כי הם עוסקים בעניינים שונים מאלה שנדונו בפסק הדין המזכה.
השאלה שעמדה להכרעת השופטים בעתירה, היתה האם בדקה הפרקליטות את התיקים ביסודיות כשהורתה לסגור אותם מחוסר עניין לציבור. על כך השיבו השופטות שטרסברג-כהן ודורנר בחיוב. עם זאת הגדירה השופטת דורנר כ"התבטאות בלתי מוצלחת" את אחד מנימוקי הפרקליטות כי "אין כל טעם להקצות כוח אדם בעניין זה אשר יבדוק תיקים אלה לעומקם". השופט אנגלרד קבע כי מהנמקה זו עולה כי הפרקליטות לא ערכה בדיקה מספקת.
תיק הנסגר מחוסר עניין לציבור מופיע ברישומי המשטרה ובג"ץ קבע בעבר כי רישום כזה מטיל סטיגמה על בעל הרישום, להבדיל מסגירת תיק מחוסר אשמה.