הרצון של דונלד טראמפ לרכוש את גרינלנד – רצון שעורר משבר דיפלומטי עם דנמרק, אשר לה שייך האי הענקי – נתקל בימים האחרונים בגיחוך מצד רבים בעולם, אבל בפועל הוא רק ממשיך מסורת ארוכת שנים של הרחבת גבולותיה של ארה"ב על-ידי קניית שטחים ממדינות אחרות.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
מאז המאה ה-19 קנתה ארה"ב שטחים מרוסיה, ספרד, צרפת ואותה דנמרק שכעת מסרבת לדון איתה במכירת האי הגדול בעולם. כך נראה מסע הקניות הגלובלי של האמריקנים עד היום.
בראשית המאה ה-18 התחרו ארה"ב וצרפת על השליטה בצפון אמריקה, אבל העניין של הצרפתים דעך אחרי שהפסידו את קוויבק בקרב מישורי אברהם ב-1759.
ב-1803 סיכמה ארה"ב על רכישת הטריטוריה הצרפתית של לואיזיאנה מידי צרפת, בצעד שנודע כעסקה המשתלמת של המאה. עד היום זו רכישת האדמות המפורסמת ביותר של ארה"ב: וושינגטון קנתה בעסקה הזו מצרפת 830 מייל רבוע תמורת 15 מיליון דולר – כ-18 דולר למייל רבוע.
העסקה כמעט הכפילה את גודלה של ארה"ב, וכעת מהווה הטריטוריה הזו קרוב לרבע משטחה של ארה"ב המודרנית. היום שוכנות בו מדינות דרום דקוטה, נברסקה, אייווה, קנזס, מיזורי, אוקלהומה וארקנסו, ומשתרעים עליו חלקים מעוד שמונה מדינות אמריקניות.
לאורך רוב המאה ה-19 הייתה אלסקה קולוניה נידחת של האימפריה הרוסית שייצאה בעיקר דגים ופרווה. ב-1859 איבדה רוסיה עניין בה, אבל היא רצתה למנוע מהשטח, שגודלו 1.7 מיליון קמ"ר, ליפול לידי האימפריה הבריטית, ששלטה בקנדה.
ב-1867 רכשה ארה"ב את אלסקה מידי רוסיה במחיר של 7.2 מיליון דולר, בהובלת מזכיר המדינה וויליאם סיוארד. המהלך ספג ביקורת קשה בציבור האמריקני ובקונגרס, והוא קיבל בפי רבים את הכינוי "השטות של סיוארד". עם הזמן החלו האמריקנים להכיר בפוטנציאל של אלסקה, בעיקר כמקור לנפט ולגז.
ארה"ב הפכה עצמה למעצמה קולוניאלית ב-10 בדצמבר 1898, כשרכשה את הפיליפינים מספרד ב-20 מיליון דולר והקימה שם ממשלה צבאית. ב-1934 העבירה וושינגטון את חוק העצמאות הפיליפינית, ומנואל קווזון ניצח בבחירות לנשיאות שנערכו במדינה הדרום-אסייתית בשנה שלאחר מכן.
במלחמת העולם השנייה כבשו היפנים את הפיליפינים, עד שארה"ב ובעלי בריתה השיבו את השטח לשליטתם ב-1945. שנה אחר כך הכירה ארה"ב רשמית בעצמאות הפיליפינים.
להצעה של טראמפ לרכוש שטח מדנמרק יש תקדים: ב-1917 קנתה ארה"ב את "איי הודו המערבית הדניים" תמורת 25 מיליון דולר, והחליפה את שמם לאיי הבתולה של ארה"ב. כיום מדובר ביעד נופש יוקרתי, הנמנה עם כמה טריטוריות ששייכות לארה"ב אך אינן נמנות עם 50 מדינותיה או המחוזות הפדרליים שלה, בהן סמואה, גואם, איי מריאנה הצפוניים ופורטו ריקו.
ארה"ב גם הביעה בעבר פעמיים עניין ברכישת גרינלנד, תחילה באמצע המאה ה-19 ואחר כך ב-1946, כשמזכיר המדינה של הארי טרומן, ג'יימס ברנס, העלה את הרעיון לעסקה כזו במהלך ישיבה באו"ם בניו יורק. העסקה מעולם לא יצאה לפועל.
שטח של 121 קמ"ר במפרץ שבמזרח קובה הוחכר לארה"ב ב-1903 תמורת 2,000 דולר במטבעות זהב מדי שנה, סכום שעלה ל-4,085 דולר ב-1974. במפרץ זה שוכן בסיס של הצי האמריקני, הבסיס האמריקני הוותיק ביותר שאינו על אדמת ארה"ב.
מאז המהפכה בקובה ב-1959 מחתה הממשלה המקומית שוב ושוב על ההחזקה של ארה"ב במקום כבסיס ימי, וטענה כי העסקה נכפתה עליה, בניגוד לחוק הבינלאומי.
ארה"ב סירבה לקבל את הטענות, וב-2007 סיפר המהפכן הקובני פידל קסטרו כי וושינגטון ממשיכה להעביר לארצו מדי חודש דמי חכירה, אבל במשך חצי מאה פדתה קובה את ההמחאה רק פעם אחת, וגם זה בטעות. קסטרו הסביר שהסירוב לפדות את הצ'קים הוא דרכה של קובה למחות על הכיבוש הלא חוקי של השטח. בריאיון שהעניק בעבר לטלוויזיה הציג את הצ'קים דחוסים במגירה בשולחן עבודה במשרדו.
שאלות ותשובות: למה טראמפ רוצה את גרינלנד?
מאז שנת 2002 שוכן במקום כלא גוטאנטנמו, שבו מוחזקים חשודים בטרור. מהמתקן הגיעו במרוצת השנים פרסומים על עינויים קשים שמועברים שם העצירים, וחשודים הוחזקו בו במשך שנים ארוכות בלי שהוגש נגדם כתב אישום. בפעם הראשונה שרץ לנשיאות ארה"ב הבטיח ברק אובמה לסגור את הכלא, אך הבטחתו מעולם לא קוימה.