שומרי היערות: השבט הבודד שנלחם על האמזונס

במשך מאות שנים הם היו מבודדים בלב האמזונס בלי שום קשר לעולם החיצון, אבל שריפות הענק שפשטו בחודשים האחרונים ביערות הגשם אילצו אותם לצאת ממסתורם ולבקש את עזרת העולם. מיוחד: כתבת רשת CNN חדרה ללב השמורה הסודית של שבט הווייאפי

עמוק בלב האמזונס, אג'ריטי וייאפי עורכת את הטקס המסורתי ביותר של בני השבט שלה. ראשת השבט מרסקת זרעי צמח אנטו אדומים כדם אל תוך משחה סמיכה ומורחת אותה בנדיבות על פניה, בטנה והחזה החשוף. התערובת מגינה על עורה מפני השמש והחרקים. על פי האמונה, היא גם מרחיקה רוחות רעות.

• האמזונס עולה באש, התמיכה בנשיא ברזיל צונחת
• מומחי אקלים: "הרס חסר תקדים"

"היער קרוב מאוד לנקודת האל חזור"

במשך עשרות שנים חיו בני הווייאפי במדינת אמאפה שבברזיל בבדידות כמעט מוחלטת, מנותקים מהעולם החיצון, בהרמוניה מלאה עם יערות הגשם. הנהר והעצים שמהווים חלק בלתי נפרד מאורח החיים שלהם מתוארים לעיתים תכופות כ"ריאות של העולם". עכשיו, נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו רוצה לשנות את כל זה 

כשהוא קורא להעתקה של בני השבט מהטריטוריה שהוקצתה להם באופן חוקי, ולפנות את השטח לכורים שרוצים לנצל את מרבצי הנחושת, הברזל והזהב הנמצאים בשטחים הסמוכים לבתיהם. 

המדיניות העסקית שקבע בולסונארו לאמזונס — הרצון שלו לעודד בירוא יערות, בעת ששריפות ענק משתוללות והורסות חלקים גדולים של יערות הגשם — עוררו עליו לא מעט ביקורת ציבורית. בני הווייאפי מאמינים שהם שומרי האמזונס ומוכנים לעשות כל שנחוץ כדי להגן על היערות. CNN הצליחו ליצור מגע נדיר עם בני אחד הכפרים ודיברו עם מנהיגי השבט על מה שצופן להם העתיד במקרה שהממשלה תחליט להפקיע את אדמותיהם.

בני הווייאפי מאמינים שהם חבים את קיומם למנגינה שהשמיע היוצר הקדוש ג'יין ג'ארה. האגדה מספרת שג'ארה התחיל לנגן על חליל צד עשוי מגזע של עץ מקומי, ובזמן שהוא שר וניגן באו בני הווייאפי לעולם. הקשר הראשון שלהם עם העולם החיצון התקיים ב-1973, כשממשלת ברזיל החלה לבנות אוטוסטרדה חדשה הידועה בשם "מקיף צפון BR-210". הפרויקט ננטש לאחר שלוש שנים, אבל החלק שכבר היה בנוי איפשר לציידים ולכורים ליצור קשר עם הווייאפי — קשר שחשף אותם למחלות כמו חצבת, ושיבש את אורח החיים שלהם. 

על פי מאמר שפירסם המכון לחברה וסביבה (ISA) — עמותה ברזילאית למען איכות הסביבה — גירשו בני השבט בשנות ה-80 את מי שהם מכנים "הפולשים", והשתלטו מחדש על האזור. "חיינו טוב בעבר. לא היו לנו שום דאגות הקשורות לשטחי מחיה", אומרת אג'ריטי, בת 59, אחת הנשים הבודדות העומדות בראש השבט. "לא ידענו שבעתיד אנחנו צפויים להיתקל בפולשים רבים, בחוטבי עצים ובמחפשי מחצבים. היום יש רבים שמדברים על האדמות שלנו ואומרים שהם רוצים לקחת אותן מאיתנו".

הכפר שלה הוא אחד מ-92 הכפרים של בני הווייאפי המפוזרים על פני שטח של 6,000 קמ"ר בצפון ברזיל, והוכרזו רשמית כשמורות ילידים ב-1996. הסוכנות הלאומית לענייני ילידים בברזיל הגדירה את האזור באופן רשמי כ"שמורה המאוכלסת באופן מסורתי על ידי ילידים".

"המנהיגים שלנו השקיעו מאמץ עצום לתחום ולסמן את שטחי המחיה של השבטים המקומיים, כי שמענו שאם לא נעשה כן מנהיגים שאינם מבני השבטים ייכנסו לאזור ויהרסו את כל האדמות שלנו בעתיד", אומרת צ'יף אג'ריטי. "זאת הסיבה שאנחנו מתעקשים על סימוני הגבול".

אבל ההכרה החוקית לא הצליחה להגן על האדמות מפני פולשים, הם אומרים. ביולי האחרון פלשה קבוצת כורים בניגוד לחוק למארירי, הכפר הסמוך, ואנשיה הרגו את ראש השבט, אמריה וייאפי בן ה-68. ויסני וייאפי, שחי בכפר של אג'ריטי, היה אחד מאלה שמצאו את אמריה פצוע בכל גופו ומוטל ללא רוח חיים בנהר שעובר במקום. ימים ספורים לאחר מכן, ב-29 ביולי, שלח ויסני הודעה מוקלטת של חמש דקות לכלי תקשורת ברזילאיים ובינלאומיים ובה טען שקבוצת כורים חמושים וזרים שאינם מבני המקום תקפו את אמריה ודקרו אותו בסכינים בכל גופו, כולל באזור החלציים.

"אנחנו מבקשים עזרה", אמר ויסני בפורטוגזית במסר ששלח, "נשקפת לנו סכנה גדולה".

מותו של אמריה הביא את מישל באשלט, מי שעומדת בראש נציבות האו"ם לזכויות אדם, להוציא הודעה חריפה הקוראת לממשלת ברזיל "לשקול מחדש את המדיניות שלה כלפי שבטי הילידים והאדמות שלהם, כדי שרצח אמריה וייאפי לא יביא לגל חדש של אלימות".

בולסונארו הגיב לטענות בהודעה לתקשורת שלפיה המשטרה הפדרלית חוקרת את מקרה המוות והוא עצמו לא משוכנע שאמריה אכן נרצח. "עד כה אין עדויות חותכות לכך שהצ'יף נרצח. נבדקות מספר אפשרויות", הוא אמר. "חוקרי המשטרה הפדרלית נשלחו למקום כדי להגיע לשורש העניין ולחשוף את האמת מאחורי האירועים".

בולסונארו הכריז שאוכלוסיות הילידים בברזיל קיבלו שטחי אדמה גדולים מדי, והם עומדים בדרכה של ברזיל לפיתוח ולגידול כלכלי. עוד אמר שהוא רוצה להעביר את בני השבטים מהמתחמים החוקיים שעליהם הוחלט ו"לשלב אותם בכלל החברה". "יש מקומות שהיו יכולים לשמש לחקלאות, אבל זה בלתי אפשרי", אמר נשיא ברזיל, "אי-אפשר היום להעביר קו ישר איפשהו מבלי שהוא ייגע בשטחים שהוקצו לשבטי הילידים או לשמורות טבע מוגנות. כל עוד אני הנשיא, לא תהיה הקצאה של אדמות נוספות לשבטי הילידים".

כ-13 אחוזים משטחה של ברזיל, רובם באזור האמזונס, נחשבים על פי חוק לשטח השייך לשבטי הילידים, המונים כ-900 אלף נפש ומהווים פחות מחצי אחוז של האוכלוסייה. הקצאת שטחי הקרקע שלהם הייתה מאז ומתמיד תפקידה של FUNAI, ובולסונארו מנסה עכשיו להעביר את התפקיד לידי משרד החקלאות הברזילאי — שעומד תחת לחצים כבדים של תעשיית הבקר והסויה של ברזיל. אבל הניסיונות שלו נבלמו עד כה על ידי הקונגרס ובית המשפט העליון.

חלק משמורת הווייאפי נמצאת בשטחי שמורת הטבע RENCA — אזור מוגן המשתרע על שטח של כ-45 אלף קמ"ר במדינות אמאפה ופארא. הוא נחשב לעשיר בזהב, נחושת ומינרלים רבים, והיה מוגן מפני אפשרויות כרייה במקום בזכות צו נשיאותי מ־1984.

אבל בחודש אפריל האחרון, במהלך ביקור במקאפה, בירת מדינת אמאפה, הכריז בולסונארו שהוא רוצה לפתוח את השמורה בפני חברות כרייה מסחריות. "בואו נשתמש בעושר שאלוהים נתן לנו לרווחת התושבים", אמר, "RENCA היא שלנו". קודמו של בולסונארו בתפקיד, מישל טמר, ניסה בעבר לבטל את המעמד המוגן של RENCA ולפתוח את האזור לפיתוח, אלא שחודש אחר כך הוא חזר בו מהחלטתו בעקבות התנגדות עזה של עמותות איכות סביבה ברזילאיות ובינלאומיות.

לאן ילכו בני שבטים דוגמת הווייאפי אם אדמותיהם יהפכו לחוות חקלאיות או מכרות? בולסונארו היה רוצה — כפי שכבר אמר לא פעם בעבר — לראות אותם נוטשים את אורח חייהם המסורתי. "כל השמורות של הילידים נמצאות באזורים עשירים", אמר. "אנחנו רוצים לשלב אותם בחברה שלנו. בני השבטים הם בני אדם כמוני וכמוכם. הם רוצים טלוויזיה, הם רוצים אינטרנט, הם רוצים כדורגל, הם רוצים לצפות בסרטים. הם רוצים לעשות כל מה שאנחנו עושים. הם רוצים ללכת לרופא, לרופא שיניים, וזה מה שאנחנו רוצים בשבילם. לשלב אותם בחברה שלנו — כבני אדם, ממש כמונו".

באותו אירוע הוא גם האשים "עמותות מחוץ לברזיל" ביצירת "לחץ חיצוני" להגנה על שטחי הילידים. כריסטיאן פוארייר, העומד בראש עמותת "אמזון ווטש" שבסיסה בארצות־הברית, סיפר ל-CNN שהנרטיב של בולסונארו רק מחזק את החברות החקלאיות ואת חוואי הבקר באזור, ומעודד אותם להשתלט על השטח בכל מחיר.

"כשבולסונארו אומר שלשבטי הילידים יש יותר מדי אדמות, הוא אומר בעצם שאנשי מיליציות, מגדלי הבקר המקומיים, יכולים לנהוג כרצונם מבלי לחשוש מעונשים", אמר פוארייר ל-CNN בראיון טלפוני. "אנחנו עדים כעת למצב חסר תקדים. פלישה מסיבית כזאת אל תחום שטחי השמורות לא נראתה מזה עשרות שנים". 

בדוח האחרון של אמזון ווטש הזהירה העמותה מפני הסכנות של בירוא יערות, פשעים נגד הסביבה ופגיעה בזכויות אדם, וטענה שזכויות הקרקע של שבטי הילידים "קשורות במהותן" לשמירה על הסביבה האקולוגית. "השטחים הללו הם מחיצת ההגנה האחרונה מפני אסון אקלימי פוטנציאלי על פני כדור הארץ", אמר פוארייר. "שבטי הילידים הם שעומדים בחזית הקדמית של תנועת ההתנגדות".

אורוריווה וייאפי, בן 98, הצ'יף של הכפרים מוגיווירי ופירנקנופה, הוא אחד מחברי השבט הקשישים ביותר. אין לו שום עניין לעזוב את היער, והוא חושש מאוד ממה שעלול לקרות אם הוא לא ימשיך במלחמה על השמירה עליו. "חייתי כאן כל חיי, ואני לא עומד לעזוב", אומר אורוריווה. "אם אנחנו, בני האדם, ננצל לרעה את כדור הארץ, הבורא שלנו יעשה שיטפונות גדולים וימיס את האדמה. תהיה אש גדולה, אש שתהרוס את כדור הארץ". 

בשבועות האחרונים צפה העולם בשידורים דרמטיים, תמונות וסרטים שפורסמו ברשתות החברתיות ובהם דיווחים על האש שאחזה באמזונס. מאז תחילת 2019 דיווחה הסוכנות לחקר החלל של ברזיל (INPE) על יותר מ־80 אלף שריפות שפרצו ברחבי המדינה, כשלמעלה ממחצית מהן באזור האמזונס.

בשנה הנוכחית נרשמה עד כה עלייה של 85 אחוזים בבירוא היערות בהשוואה לשנה שעברה, קובעת הסוכנות. ועל פי הסברה, רבות מהשריפות הן תוצאה של הצתה בידי חוואים ומגדלי בקר, שמשתמשים באש לחישוף הקרקע. מנהיגי העולם, ביניהם נשיא צרפת עמנואל מקרון, כינו את השריפות הללו "משבר בינלאומי" והעלו את הנושא לשיחה בפגישות ה־G7.

כל זה קורה ימים ספורים אחרי שנורווגיה וגרמניה עצרו תרומות בסך מיליון דולר ל"קרן האמזונס", שהוקמה לפני יותר מעשור בניסיון בינלאומי לסייע לברזיל להילחם בבירוא יערות הגשם ולהרחיב את חקר המגוון הביולוגי ביערות. נורווגיה אף האשימה את ממשלת בולסונארו בהפרה של תנאים בולטים בהסכם בין המדינות. 

צ'יף אג'ריטי חקרה את תרבות הזרים במשך שנים. היא הסתובבה בכל רחבי ברזיל ומחוצה לה, השתתפה בפורומים שונים וייצגה את השבט שלה במדינות כמו גרמניה וקולומביה. "אמרתי לעצמי שאני רוצה ללמוד איך נראים החיים של האחרים", אומרת אג'ריטי, שלומדת פורטוגזית בבית ספר סמוך. "אני רוצה לדעת איך לדבר את השפה שלהם. אני רוצה ללמוד כדי שאוכל לדבר עם האנשים הלבנים שחיים אי־שם".

ההגנה על שטחי הווייאפי היא יותר משמירה על מקורות המחיה של הבת שלה, נכדתה ובני השבט שלה, היא אומרת. מדובר בהגנה על כדור הארץ ועל כל היצורים החיים. "אנחנו לא חושבים על ההווה, אנחנו חושבים על העתיד. בעתיד הילדים והנכדים שלנו לא יוכלו לנהל חיים טובים אם לא נדאג לסמן את גבולות הנחלה שלנו", היא אומרת. "יש הרבה דברים חשובים ביער: פירות, דגים, בעלי חיים, וגם צמחי המרפא שלנו. החשש שלנו הוא שאם היערות ייעלמו — יבוא הקץ גם על בני האדם".

לדבריה, אלה הערכים שעליהם היא מחנכת את בתה, קארוטה בת ה-20, ומקווה שיום אחד היא תלך בעקבות אמה.

"היא מדברת כל הזמן על הצורך להילחם על הקרקע, על האדמות שלנו ועל הזכויות שלנו", אומרת קארוטה, שמחזיקה בזרועותיה את בנה הפעוט. "זה משהו שחשוב לי מאוד להמשיך ולהילחם עליו למען הדורות הבאים".