המקרה התרחש בספטמבר 2015, כאשר התובע היה תלמיד בתיכון ורכב על אופניים ברחוב בעיר. באמצעות משרד עורכי הדין קמרי את שבתאי הוא טען שבשלב מסוים נפל לבור במדרכה ונפגע בברכו הימנית. ממקום התאונה הוא פונה לביתו, ומשם לקחו אותו בני משפחתו לבית החולים "גליל מערבי" בנהריה.
בברכו אובחן שבר חמור והתובע עבר ניתוח שחזור ותיקון. לאחר מכן הוא נדרש לשיקום ארוך, ולטענתו בסופו של דבר נותר שבר כלי, הסובל עד היום ממגבלות תנועה ומכאבים עזים. על פי חוות דעת אורתופד שצורפה לתביעה, נותרה לו נכות קבועה בשיעור של 15%.
בתביעה נטען שהאירוע שינה את מסלול חייו של הצעיר, שלפניו היה מיועד לגיוס לשירות קרבי עם פרופיל 97, ובעקבותיו הורד ל-74, נאלץ לדחות את גיוסו ואיבד את האפשרות להתגייס ליחידה קרבית.
הצעיר ציין שבמועד לא ידוע העירייה תיקנה את המפגע, וצירף תמונות של המקום ותיעוד רפואי. לטענתו, מדובר בתאונה מיותרת שנבעה התרשלות העירייה, היות שהזניחה ולא שמרה על בטיחות ושלמות המדרכה, אף שבאחריותה לעשות זאת.
לדבריו הוא יזדקק לעזרה בביתו למשך כל חייו, וכי התאונה אף גרמה לו עד היום לסבל ולהוצאות מרובות, וכן לאובדן השתכרות.
העירייה, שהגישה כתב הגנה באמצעות עו"ד נעה שחף רבי, הכחישה באופן גורף את העובדות הנטענות והתעקשה שהן לא היו ידועות לה. בנוסף, צוין, גם אם התרחש אירוע כזה, ואף אם היה מפגע במדרכה, הרי שהאחראית היא חברת בזק שביצעה עבודות תחזוקה במקום.
העירייה הוסיפה שהאירוע התרחש באשמת התובע, שלא היה זהיר או עירני מספיק ולא שם לב למתרחש בדרך שבה רכב, או שרכב שבאופן רשלני ובמהירות מופרזת. גם בנוגע לנזקים, שהוכחש קשר בינם לבין מעשה או מחדל של העירייה, נטען כי הם מופרזים ובלתי מבוססים.
אלא שכאמור, במסגרת ההליך ולאחר הגשת כתבי הטענות, הגיעו הצדדים לסיכום. על פי הפשרה, שאושרה על ידי השופטת פנינה לוקיץ' וקיבלה תוקף של פסק דין, העירייה תשלם לתובע פיצויים בסך 320 אלף שקל. בהסכם צוין כי העירייה תשלם לפנים משורת הדין, ומבלי להודות בחבות או בנזק כלשהו.