ביהמ"ש: "יצאת צדיק" לא מוכיחה שאתה רמאי

בעלת בית בהרצליה ביטלה צ'ק שמסרה לטכנאי ונימקה זאת בין השאר בכך שמדובר ברמאי שנכשל בתוכנית הטלוויזיה. ביהמ"ש העמיד אותה במקומה

עו"ד רז בן-ארצי | פסקדין פורסם: 13.09.19, 07:56

בית משפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה כי תושבת ארה"ב שביטלה צ'ק של 55 אלף שקל שמסרה לבעל מקצוע שביצע תיקונים בבית הקיט שלה בהרצליה, תשלם לו את מלוא הסכום בתוספת הוצאות. השופטת שרון הינדה דחתה את טענתה שמדובר ברמאי מוכח שנכשל בתוכנית "יצאת צדיק", משום שמדובר בתוכנית ערוכה ומגמתית שמטרתה מסחרית, והיא לא יכולה לשמש ראיה לטענת מרמה בהליך משפטי.

 

בקיץ 2015 קיבל טכנאי המזגנים והאינסטלציה שלושה צ'קים בסכום כולל של 72 אלף שקל עבור עבודות שונות שביצע בביתה של הלקוחה. שני הצ'קים הראשונים נפרעו אך השלישי והגבוה ביותר בוטל על ידה ללא הודעה מוקדמת. הטכנאי פתח בעקבות זאת בהליכי הוצאה לפועל, והתיק הועבר לבית המשפט לצורך הכרעה בטענה הנגדית של הלקוחה כי הכסף נגזל ממנה במרמה.

 

לפי גרסתה, הטכנאי עבד אצלה חמש שעות וביצע תיקונים מינוריים, ולאחר מכן החל לחזר אחריה ולהגיע לביתה ללא הזמנה תוך הצבת דרישות שונות. לטענתה, הוא הכניס אותה ללחץ נפשי ולחששות וזו הסיבה היחידה שנכנעה ומסרה לו את הצ'קים. היא הוסיפה שמדובר ברמאי מדופלם, שנתפס גובה סכומים מופרזים מלקוחה בתוכנית "יצאת צדיק".

 

התובע הכחיש את טענות גרסתה וטען שהיא זו שהזמינה אותו שוב ושוב – אם כדי לבצע תיקונים בהיקף לא מבוטל בביתה, ואם לסייע לה בדברים נוספים שאינם קשורים לעבודתו. הוא ביקש שלא להתייחס ל"כשלונו" בתוכנית כראייה, שכן מטרתה ליצור עניין כדי לזכות ברייטינג וברווחים לגוף השידור.

 

השופטת שרון הינדה קבעה כי הנחת הבסיס היא שצ'ק לא נמסר אלא כנגד תמורה בעלת ערך. לפיכך, טענה שהמסירה נעשתה בכפייה, עושק או מרמה, מחייבת גיבוי בראיות ממשיות – וכאלה לא הוצגו.

 

כך, השופטת ציינה כי הנתבעת לא פירטה את תאריכי החיזורים, כמותם ומספר הביקורים ה"כפויים", כשמנגד הוכח שלא אחת היא יצרה עמו קשר מיוזמתה ונעזרה בו גם בנושאים שלא היו קשורים בעבודתו. התנהלות זו, קבעה, לא מעידה על מצוקה או לחץ נפשי.

 

נקבע שלא ברור מדוע המתינה עד ששני הצ'קים הקודמים ייפרעו ורק אז ביטלה את הצ'ק השלישי: אם סברה שנלקחו ממנה כספים במרמה וללא הצדקה, הגיוני יותר שהייתה מבטלת את כולם במהרה. בנוסף נקבע כי הטענה בנוגע להיקף העבודה כבר נדחתה בהוצאה לפועל, וגם כעת הנתבעת לא הצליחה לסתור את גרסת התובע שלפיה התשלום תאם את כמות העבודות וטיבן.

 

באשר לממצאי התוכנית, השופטת לא השתכנעה שיש בהם כדי להעיד על נוכלות שיטתית. תוכנית מבוימת ומתוסרטת שמפילה בפח בעלי מקצוע לצורכי עניין ורווח לערוץ מסחרי, לא יכולה לשמש ראיה למעשי רמאות, קבעה. בפרט כשמי שקבע את "כישלון" התובע הוא בעל מקצוע שנשכר מטעם התוכנית, ודעתו לא עומדת בקריטריונים של חוות דעת מומחה בהליך משפטי.

 

לאור הדברים האמורים, השופטת קבעה כי הנתבעת לא הוכיחה את טענותיה ולפיכך עליה לשלם לתובע את מלוא סכום הצ'ק שבוטל בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 6,250 שקל.