יוצאים מהכלים

מי שונאת את המג'ימיקס המשוכלל שלה, מי מעריץ את התרמומיקס, מי לא יכולה לסבול משקל במטבח, ומי קוטל את קולפן הז'וליינים • 6 בלוגרים של אוכל מספרים על מוצר אחד מומלץ למטבח ואחד ממש לא

 

 

 

גל ממליה, בעל הבלוג "פתיתים"

המלצה: תרמומיקס

 

זה מרגיש קצת כמו רמאות – להחזיק סו־שף סמוי במטבח שעושה בשבילך חצי מהדברים. התרמומיקס הוא מפלצת חסרת גבולות שעובדת במקביל אליי במטבח. הוא קוצץ, טוחן, מבשל, שוקל, לש, מאדה, מצפצף, מה לא. עוד סיר בישול ועוד ידיים עובדות. אני תמיד מרגיש כמו איש מכירות עם עיניים בוהקות כשאורחים סקרנים שואלים מה זה שם על השיש, ואני מראה להם איך הוא בדיוק מכין ריזוטו או פולנטה בלי שצריך להשגיח עליו, טוחן חומוס לקמח ומסיים בגלידה על המקום, ככה בנונשלנטיות.

 

אם יש לך מתכון, הוא תמיד יעבוד, כי הכל מתוכנת על השנייה ועל המעלה. עם התרמומיקס אני מצליח להרים קרם פטיסייר, מרציפנים, נוטלה ובצקים שלא הייתי מעז לתקתק בידיים חשופות.

 

אכזבה: מכונת פסטה

 

אחרי שיפוץ המטבח החדש היה לי חלום רומנטי – לפתוח בצקים ולקפל רביולי מפוארים על האי החדש. אבל מכונת הפסטה תקועה כל כך גבוה בארון, ולמי יש כוח או שרפרף כדי להוריד אותה, להרכיב חלקים כמו חידה

 

פסיכומטרית, ולרוץ אחר כך עם שואב אבק אחרי שאריות קמח בכל הבית. אין ספק שזה מגניב להכין לעצמך את אטריות הראמן, לרדד גיוזות ולהתגאות באינסטגרם בטליאטלה שעשית לבד, אבל זה לא מצדיק מבחינתי את הטרחה. חוץ מזה, שטח העבודה במטבח שלי קומפקטי למדי, כך שלאף חפץ אין זכות לקיום בהישג יד אלא אם הוא בשימוש יומיומי. אז בינתיים החלום מקופל בעמקי הארון ומחכה למעבר הדירה הבא.

 

ענבל לביא, מפתחת מתכונים, צלמת אוכל ובעלת הבלוג "פיית העוגיות"

המלצה: מיקסר

 

כמפתחת מתכונים שעוסקת באפיית עוגות וברקיחת קינוחים ללא הרף, מערבל חשמלי הוא האביזר הכי שימושי אצלי ועובד שעות נוספות מדי יום. אם תציצו למטבח שלי תוכלו למצוא שני מיקסרים אדומים של קיצ'נאייד מדגמים שונים ובגדלים שונים שעומדים זה לצד זה ומשמשים אותי בנאמנות ובהצלחה כבר שנים, שניהם מניבים תוצאות טובות בפרק זמן מהיר. את הראשון, דגם ביתי וקלאסי, קיבלתי מהוריי במתנה לפני כ־15 שנה כשעברתי לדירת רווקים שכורה בתל־אביב. הוא בילה איתי מעל לעשור של השתוללות אינטנסיבית, עד שיום אחד קפץ ראש מהשיש כשנותר ללא השגחה בעת לישת בצק שמרים עיקש במיוחד. אז הבנתי שאני חייבת לרכוש דגם יותר מקצועי, וליום הולדתי קיבלתי מבעלי במתנה דגם מסיבי יותר עם נפח קערה גדול יותר ומנוע חזק יותר שיתאים לצרכיי. כיום אני משתמשת בשני המערבלים בהזדמנויות שונות או באותה הזדמנות, לפי הצורך.

 

למי שמתכוון לרכוש מיקסר לקראת החג, אני ממליצה לבחון את הצרכים האישיים שלכם במטבח ולבחור את המכשיר בהתאם – בין אם זו הקצפה טובה, מנוע חזק ללישת שמרים, או גודל קערה בהתאם לכמויות שאתם אופים.

 

אכזבה: תבניות קוגלהוף מסיליקון

 

אחת הדרכים הקלות לשדרג עוגות בחושות לעוגות רושם יפהפיות, למשל עוגת הדבש שלכם לקראת החג, היא לאפות אותן בתבניות קוגלהוף יפות. אלא שתבניות קוגלהוף העשויות סיליקון הן אחד המוצרים שאני באופן אישי הכי פחות אוהבת. פרט לריח המרגיז שהסיליקון משחרר בזמן האפייה, ולמרקם החיצוני הפחות מוצלח שמקבלות העוגות האפויות – הולכת החום של התבניות האלו פחות מוצלחת בהשוואה לתבניות מתכת,

 

והעוגות נוטות שלא להיאפות באופן אחיד ופעמים רבות מתפרקות כשמנסים לשחרר אותן, ואין דבר מתסכל מזה. כדי לחסוך את עוגמת הנפש, אני ממליצה להשקיע פעם אחת ולתמיד בתבנית קוגלהוף איכותית וטובה, שתשרת אתכם לשנים, למשל התבניות של Nordic ware העשויות יציקת אלומיניום מלאה. הן כבדות ואיכותיות, מגיעות במגוון דוגמאות יפהפיות, אופות בצורה אחידה וטובה, והעוגות נחלצות מהתבנית בקלות.

 

רות אופק, בעלת הבלוג "שמח במטבח"

המלצה: בלנדר מוט באמיקס

 

אחד המכשירים האהובים עליי במטבח הוא בלנדר המוט של חברת באמיקס. קניתי אותו לפני כ־8 שנים ומאז אני משתמשת בו נון־סטופ והוא עומד יפה במשימה ומעולם לא התקלקל. מדובר בחיית עבודה רצינית, חזק מאוד, טוחן הכל מהר ובקלילות ומסייע לי במגוון רחב של שימושים – מרסק מרקים בשניות, טוחן קרח ממש טוב, ובקיץ אני מכינה איתו קפה קר שיוצא ממש כמו ממכונות הגרניטה בבתי הקפה. הוא גם מעולה לשלל שייקים ולקוקטיילים. בנוסף הוא מגיע עם מיכל קטן שאליו מתחבר המוט (ללא הסכין) ומאפשר שימוש בו כמיני מעבד מזון. אני משתמשת בו לטחינת עשבי תיבול, לטחינת שקדים או אגוזים לאבקה דקיקה (מעולה למשל למקרונים) וגם מכינה איתו אבקת סוכר ביתית בשניות. מבחינתי, מאוד נוח שהמיכל קטן ולא תופס הרבה מקום. וכבונוס – הוא מגיע בשלל צבעים, וכך יכולתי לבחור אחד אדום כמו שאני אוהבת.

 

אכזבה: מעבד מזון מג'ימיקס דגם C3200

 

במשך שנים חלמתי שיהיה לי מג'ימיקס משלי, וכל כך התרגשתי כשקיבלתי אותו. אבל לצערי עם הזמן ועם השימוש הגעתי למסקנה שמאוד לא נוח לי לעבוד איתו, עד שלבסוף החלפתי אותו. נכון שמדובר במעבד מזון עוצמתי עם מנוע חזק ואחריות ל־20 שנה על המנוע, אבל הידית של הקערה שלו נשברת מאוד בקלות, והחלפת הקערה כרוכה בתשלום די גבוה. הביקורת הזו נשמעת משלל משתמשים ברחבי הרשת, ואין לי אלא להצר על כך שהחברה (האמריקאית, אין פה חלילה טענות ליבואן) לא השכילה לשדרג את המוצר ולייצר קערה עם ידית יותר עמידה. חיסרון נוסף הוא שהקערה מגיעה עם תעלה במרכזה שמתלבשת עם מוט שנמצא בבסיס המכשיר, ולא ממש מאפשרת להשתמש בה כקערת ערבוב לאחר פעולת העיבוד שעשו בו. היא גם מקשה על ניקוי המכשיר. ואם לא די בכך, המכסה כולל כל כך הרבה תעלות דקות, שממש קשה לנקות אותו עם סקוטש. כל השילוב הזה גרם לי להחליט לוותר על המג'ימיקס היקר ולעבור למעבד מזון של חברה אחרת.

 

 

אסף אביר, מחבר הספר "לא ספר בישול: המדע והאמנות של הביס המושלם"

המלצה: מחבת ללא תכונות

 

במטבח של המסעדה האהובה עליכם אין מחבתות נון־סטיק רב־שכבתיות בגימור שיש שחור, השף לא מבשל במחבת השף, והמנות הבריאות לא פגשו מעולם את הסיר הבריא. אפילו ידיות סיליקון אין שם. ולא יהיו.

 

המנות המרשימות בישראל מוקפצות במחבת נירוסטה פשוטה ועבה, מתכתית כולה, שאפשר להעביר בלא חשש מהכיריים לתנור, וגם לשרוט ולרחוץ בלי להיוועץ בהוראות היצרן. מחבת שהיא המשך של ידי הטבח. הידיות העירומות של המחבתות האלה מתחממות מהר, אז יש לאחוז בהן במגבת, ובכלל עדיף לא לאחוז. טבח טוב לא מתעסק הרבה במחבת. הוא נותן לה לחמם. סירי הברזל היצוק של Le Creuset נפלאים, ואשרי היורשים סט מחבתות נחושת, אבל מפריצות הדרך המדעיות בחנויות אני ממליץ להתעלם: הפשוט והמתכתי גם יתגלה כנוח יותר וגם יזכיר לכם מה חשוב באמת במטבח. המחבת שלי מאיקאה, אבל במסעדה ההיא שאתם אוהבים קנו מחבתות בחנות לציוד מקצועי, וכנראה בחרו שם במותג הצרפתי Mauviel. אבל עזבו שמות. העיקר שלא יהיה מהודר.

 

אכזבה: מלחיות מעוצבות

 

אם לא צריך מחבתות משוכללות, למה הן מציפות אותנו? פרנסה לסוחרי הסירים. גם במלח זה קורה. מלח הוא התבלין הכי שימושי במטבח, והכי רבגוני. הוא גם יכול להיות תחביב. יש מאות סוגי מלח טבעיים, מורוד עדין מצרפת עד כחול דמוי יהלומים מאיראן וכולם נחצבים מהאדמה או מאודים ממי האוקיאנוס.

 

אבל יש מלחים שנחצבים במקום אחר: חדרי ישיבות של מחלקות שיווק. כי כמו שאפשר לייבא מלח שחור גופריתי טבעי מהודו, אפשר לקחת מלח גס לבן זול, לצבוע אותו בפחם או לערבב בשום מיובש, לארוז שתי כפות של זה במטחנה יפה כאילו זה פלפל שחור טרי ארומטי ולא אבן – ולתמחר לפי 100 שקל לק"ג. וזה יקר ולא ממש שימושי.

 

אני לא נגד יצירתיות במלח. שפים צובעים ומעשנים מלח. כשיש להם מטרה מסוימת. אם מטרתכם להוסיף גורמה לשולחן, לכו על אוצרות הטבע הטעימים האמיתיים, "פלר דה סל" (Fleur de Sel) או מלח אטלנטי אפור. את הקוריוזים השאירו למי שלא באמת מבשלים.

חגית ביליה, בעלת הבלוג "לייזה פאנלים"

המלצה: מגרדת יד ובלנדר מוט

 

מבחינתי כל מוצר במטבח שלי הוא אוצר. בגלל גודלו הפצפון של המטבחון, הבחירות שלי מחייבות דיוק מקסימלי. קורה שאני טועה, מתלהבת ממכשיר ואז הוא שוכב בטן־גב אצלי במטבח. אז חביבי, אצלי לא משתזפים - אצלי עובדים, ואם אתה מתבטל, אז החוצה.

 

המוצרים הכי משומשים שלי הם מגרדת יד ובלנדר מוט משולב קטן – מתנות קטנות שלא תופסות מקום וקל לנקות אותן ברגע. בלי סרבול – רק ייעול.

 

אכזבה: משקל

 

כי משקל מכניס לחץ בחיים בכלל ובמטבח בפרט. כל דבר מדויק מדי מלחיץ אותי.

 

עֹז תלם, בעל הבלוג The Kitchen Coach ומחבר "ספר הכרובית"

 המלצה: סוטאז' לתנור

 

אחד הסודות לבישול מוצלח של תבשילים, ממולאים ואפילו אורז, הוא לסיים את בישול המנה בתנור. לכן, בעיניי, סיר רחב ושטוח עם ידיות ומכסה שמתאימים לתנור הוא כלי חובה בכל מטבח. יש סירים כאלו ממגוון מותגים בטווח מחירים רחב (ארקוסטיל, סולתם, מגנוס, פוד אפיל, לה קרוזה, ועוד). כשמסיימים את בישול המנה בתנור, בחום בינוני של 160 מעלות, הסיר מקבל חום מכל הכיוונים. המכסה מונע מהנוזלים להתייבש מהר מדי (ובזכותו לא צריך להשתמש בכל פעם בנייר אפייה ורדיד אלומניום לאיטום), והתוצאה הסופית תמיד תהיה מוצלחת יותר בהשוואה לבישול על אש נמוכה על הכיריים.

 

אכזבה: קולפן ז'וליינים

 

סוג המוצרים הזה מגיע עם הבטחה לאפשר גם לבשלנים מתחילים להוציא גפרורים יפים ומשורטטים ממגוון ירקות, מגזר ועד קישוא. בפועל, העבודה עם הקולפן יכולה להיות מאוד מסורבלת. הוא נסתם בקלות, עלול לשרוט את האצבעות, לא אפקטיבי על ירקות לא ישרים כמו סלק או קולרבי, וגם בירקות שבהם הוא אמור לעבוד, כמו מלפפון למשל, אחרי 4־3 משיכות הירק נהיה דק מכדי שהקולפן יעבוד באפקטיביות, ונשארים עם שאריות חסרות צורה.

 

מה כן עובד? מנדולינה שמגיעה עם מגן יד, או פשוט קולפן רגיל שממנו חותכים רצועות דקות של ירק, ואותן חותכים לגפרורים עם סכין.