מטבע הדברים, העיניים במשלחת הישראלית תהיה נשואות לעבר לינוי אשרם, שהשיגה כמעט כל מדליה אפשרית בקריירה ותגיע לבאקו לשמור על מקומה בחבורת הצמרת ולהראות לכולם על הכוונות שלה בקיץ הבא באולימפיאדה.
אולי זה לא נראה מובן מאליו, אבל אשרם בת ה-20 עדיין לא השיגה את מקומה באולימפיאדה מהסיבה הפשוטה, רק בתחרות הנוכחית בסיום הקרב רב, 16 הראשונות (לפי שתי מתעמלות למדינה), ישיגו את הכרטיס לטוקיו.
המשימה לא אמורה להוות בעיה עבור אשרם וכי כולם מקווים, שגם ניקול זליקמן, שעברה התקדמות משמעותית בחצי השנה האחרונה (מדליית ארד בתרגיל החישוק באליפות אירופה) תצטרף אליה לטיסה לטוקיו.
אשרם כבר הוכיחה את יכולתה לפני שנתיים בתחרות שהתקיימה בפזארו, אותה סיימה עם שתי מדליות ארד, אחד בקרב רב (הישראלית הראשונה שעושה זאת) ובמכשיר הסרט. בשנה שעברה, אשרם הגדילה לעשות, כבאליפות שנערכה בסופיה היא זכתה במדליית הכסף בקרב רב, בתרגיל החישוק וארד בסרט.
בתחרות האישית ישתתפו לא פחות מ-173 מתעמלות מ-60 מדינות, וכמו תמיד בשלוש השנים האחרונות מי שינסו להפריע לה יהיו האחיות הרוסיות דינה וארינה אברינה.
רק ארבע מתעמלות זכו עד היום בשלושה תארים עולמיים ברציפות: הבולגריות מריה גיגובה (1969-73) ומריה פטרובה (1993-95) והרסיות יבגניה קנייבה (2009-11) ויאנה קודריאבצבה (2013-15). לדינה יש סיכוי להצטרף אליהן, אך גם אחותה וגם אשרם ינסו לאתגר אותה בקרב על הזהב.
מאז המשחקים האולימפיים בבייג'ינג 2008, נבחרת ישראל השתתפה בכל אחד מהאולימפיאדות וגם הפעם בטוקיו בקיץ הבא, הנבחרת בכחול-לבן תרצה להמשיך את המסורת.
נבחרת ההתעמלות החדשה עברה הרבה עליות וירידות בשנים האחרונות, בהן הצליחה להשיג מספר מדליות בתחרויות הסבב, אך גם בחודשים האחרונים נערכו בה גם מספר שינוים.
הגדול מבניהם, ההחלטה של המאמנת הלאומית אירה ויגדורצ'יק להוסיף לבר שפוצניקוב, אופיר דיין, קארין וקסמן, אלי טולדו ושי בן רובי, את נטלי רייץ. אך לאחרונה נערך שינוי נוסף, כאשר טולדו הוחלפה ביאנה קרמרנקו.
גם בתחרות הקבוצתית, אליפות העולם הנוכחית מהווה את תחרות הקריטריון לטוקיו 2020, כאשר חמש הראשונות בקרב רב יזכו בכרטיס האולימפי. שם מקומם של רוסיה, איטליה ובולגריה מובטח מאליפות העולם בשנה שעברה.