חריקת שיניים: הנזק לפה והדרכים לטיפול בבעיה

שיניים שחוקות שצורתן משתנה, איבוד היכולת ללעוס ואפילו שברים בשיניים – כל אלו עלולים להיגרם כתוצאה מחריקת שיניים. פעולה שהיא בדרך-כלל לא רצונית ומתרחשת בזמן שאנחנו ישנים. איך תזהו את הבעיה ומהם שלל הטיפולים הקיימים

באנגלית היא מכונה ברוקסיזם, בעברית מדובר בחריקת שיניים, שפירושה שחיקה מוגברת של השיניים או סגירה מוגברת של הלסת. חריקת שיניים נחשבת לפעילות פאראפונקציונאלית. כלומר, היא נובעת משימוש מוגבר או לא נכון של אחד מחלקי הגוף.

 

חריקת שיניים היא בעיה ידועה, ושכיחותה בקרב האוכלוסייה הכללית נעה בין 8% ועשויה להגיע עד ל-31% בקרב האוכלוסייה הכללית. לא תמיד קל לשים לב לשחיקת שיניים כי לעיתים היא עשויה לגרום לתופעות מזעריות. אולם, לעיתים ישנן תופעות שעלולות ליצור חוסר נוחות כמו רגישות יתר בשיניים, כאבים בשרירי הלעיסה וכאבי ראש. בנוסף, מצב זה עשוי לגרום לאיבוד חומר השן ואף לנזקים או לשברים בשיניים.

 

קיראו עוד כתבות על בריאות השן

 

חריקת שיניים יכולה להתבטא בשתי דרכים: חריקת שיניים שמתרחשת במהלך השינה וחריקת שיניים שמתרחשת בזמן ערות. בשני המקרים הנזק לשיניים דומה, אך בחריקת שיניים המתרחשת בשינה הכאבים נוטים להופיע לאחר התעוררות משינה ולכאוב פחות במשך היום. לעומת זאת, בחריקת שיניים המתרחשת בזמן ערות, הכאבים עשויים להופיע בפתאומיות במהלך היום ולהתחזק בהמשך היום.

 

 

מהן הסיבות לחריקת שיניים?

אלו לא לגמרי מובנות, אבל עשויות לנבוע ממספר גורמים. ברוב המקרים מדובר בביטוי כלשהו של מתח או עומס רגשי שעובר הסובל משחיקת השיניים. נמצא כי חורקי שיניים בני 50 יהיו בעלי אחוז גבוה יותר של רווקים ורמת השכלה גבוהה יותר. בנוסף לכך, נשים סובלות מחריקת שיניים בזמן ערות יותר מגברים. לעומת זאת, חריקת שיניים בשינה נפוצה במידה שווה בשני המינים.

 

מעבר לגורמים הנפשיים, עשויים להיות גורמים גנטיים לשחיקת שיניים. ל-50%–21% מחורקי השיניים יש בן משפחה מדרגה ראשונה שחרק שיניים בילדותו. נתון זה מובא כראיה לכך שישנם גורמים גנטיים לחריקת השיניים. בנוסף, ילדים להורים החורקים שיניים בזמן השינה הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחרוק שיניים מילדים שהוריהם אינם חורקים שיניים.

 

סיבה נוספת לחריקת שיניים, למרות שיש מעט מדי מחקרים בנושא, היא תרופות כמו נוגדי דיכאון ואמפטמינים או חומרים אחרים כמו קוקאין, אקסטזי (MDMA) ואלכוהול. גם צריכה מוגזמת של קפאין קשורה בחריקת שיניים.

 

בין אם מדובר בחריקת שיניים או נעילת שיניים, הנזקים לרוב דומים והם מתבטאים במספר מאפיינים: שחיקה של השיניים, שינוי צורתה של השן כתוצאה משחיקה מתמשכת, "השטחה" או הנמכה של שטח השן, איבוד מכוח הלעיסה ושינוי באופן סגירת הלסתות. כל אלו עלולים לגרום לסדקים או שברים בשיניים ואף לנזק מתמשך באזור מפרק הלסת ומערכת הלעיסה.

 

חשוב לטפל בבעיה מוקדם ככל האפשר, ובעודה בעיה קטנה. איחור בטיפול עלול לפגוע במבנה הסגר של הלסתות, וכשזה קורה נאלץ למהר ולתקן את מבנה השיניים האחוריות שלנו בעזרת שתלים או כתרים, לא רק כדי לתקן את יכולת הלעיסה אלא גם כדי לשמור על הגובה שבין הלסתות ולהגנה על השיניים הקדמיות.

 

ישנם מספר סוגי טיפול לחריקת שיניים, אלא שקיימות ראיות די מוגבלות ליעילות של כל אחד מהם:

 

• סד לילה: למרות שמדובר בטיפול נפוץ לחריקת שיניים, אין די עדויות כדי להוכיח כי שימוש בסד לילה יעיל. הוא אמנם יעיל בצמצום הפגיעה בחומר השן שנגרמת כתוצאה מחריקת שיניים, אך לא יכול למנוע את חריקת השיניים לגמרי. ניתן להשתמש בסד לילה מלא או חלקי, המכסים את כל השיניים או רק את חלקן, בהתאמה. בדרך כלל הם עשויים מפלסטיק ויכולים להיות קשים או רכים. ניתן להשתמש בסד הלילה רק על לסת אחת או על שתי הלסתות במקביל.

 

• טיפול פסיכולוגי: למרות שאין הוכחה חד משמעית לקשר בין חריקת השיניים בזמן השינה לבין גורמים נפשיים, טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע במניעה או צמצום של הגורם הנפשי שיוצר את הלחץ שגורם לחריקת השיניים. או במילים אחרות – אם לא יועיל, בטח לא יזיק.

 

• תרופות: בנזודיאזפינים, תרופות אנטי-אפילפטיות, חוסמי בטא, תרופות נוגדות דיכאון ומשככי כאבים משמשות לעיתים כתרופות לטיפול בחריקת שיניים. עם זאת, יעילותן אינה גבוהה במיוחד.

 

• בוטוקס: מחקר שנערך בנושא מצא שטיפול בבוטוקס הקל על כאבי השרירים שנוצרו כתוצאה מחריקת שיניים. הרעיון העומד מאחורי השימוש בבוטוקס לטיפול בחריקת שיניים הוא שתמיסה מהולה של בוטוקס תשתק מעט את שרירי הלעיסה ותחליש את יכולתם לסגור בחוזקה את הלסת ולחרוק שיניים, ובו בזמן תאפשר לשרירים אלה לבצע את פעילותם הטבעית כמו אכילה ודיבור. אולם מדובר רק במחקר אחד ולכן הדרך עדיין ארוכה להוכחת יעילות הטיפול.

 

• רפואה משלימה: במספר מחקרים שנערכו בנושא הווכח קלינית ומחקרית כי רפואה סינית, פיזיותרפיה, שיאצו, הומיאופתיה ועוד, יכולים להפחית הן את רמת הכאב והסימפטומים השונים, והן להשפיע לטובה על רמת הסטרס שיש לאדם.

 

הכותב הוא רופא שיניים