בשורה לאזרח סודן וזוגתו הישראלית

רשות ההגירה התנתה את הליכי קבלת המעמד של בן הזוג בישראל בהשגת מסמכים מקוריים מסודן. אבל ביהמ"ש הבין את הקושי ופטר אותו מכך

עו"ד דור פנק | פסקדין פורסם: 20.09.19, 08:14

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב הדגיש את חשיבות הקשר שבין הזכות לחיי משפחה לבין דיני ההגירה בעידן הגלובלי. השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה ערעור שהגישו בני זוג, אזרח סודני וישראלית, על החלטת רשות ההגירה שלא לאפשר לו להתחיל בהליך לקבלת מעמד קבוע בארץ עד להגשת מסמכים שונים שאיתורם בסודן כרוך בסכנת חיים.

 

בן הזוג נכנס לישראל ב-2007. ב-2012 הוא הכיר ישראלית ומאז הם מנהלים משק בית משותף. במהלך התקופה הוא קיבל אשרות שהייה זמניות. כשביקש להתחיל בהליך המדורג לקבלת תושבות קבע (מכוח היותו בן זוג של אזרחית ישראל), דרשה ממנו רשות ההגירה מסמכים שונים, מקוריים ומאומתים על ידי הרשויות בסודן, בהם דרכון תקף, תעודת לידה, תעודת רווקות ותעודת יושר. הוא החל בהליך להוצאת דרכון. התעודה נשלחה מסודן לגרמניה אך לא הגיעה מעולם לישראל. בנוסף, ותוך סיכון בני משפחתו בסודן, הוא קיבל לידיו תעודת לידה ותעודת רווקות, אך אלה לא היו מאומתות. את יתר המסמכים לא הצליח להשיג.

 

בין לבין עברו בני הזוג בהצלחה את המבחנים לכנות הקשר ורשות האוכלוסין וההגירה השתכנעה שמדובר בקשר זוגי אמיתי. למרות זאת, ועקב החוסר במסמכים, היא סירבה לאפשר לשניים לפתוח בהליך להסדרת מעמד הקבע. ב-2016 קיבל בית הדין לעררים באופן חלקי את ערר שהגישו וקבע שרישיון הישיבה והעבודה של בן הזוג יוארך, אך עליו להמשיך ולעשות מאמצים להשיג את המסמכים לצורך שדרוג מעמדו.

 

על החלטה זו הגישו בני הזוג ערעור למחוזי. הם ציינו שמלאכת איסוף המסמכים מסודן קשה משלוש סיבות: המצב הפוליטי והביטחוני שם, היעדר האפשרות של המערער לשוב לשם, והעובדה שמדובר במדינת אויב שלא מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל. לטענתם, הם עשו ככל יכולתם כדי להשיג את המסמכים.

 

ואכן, השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה את הערעור. היא ציינה כי תהליך הגלובליזציה וההגירה ההמונית של פליטים ומהגרי עבודה מגדילה את ההטרוגניות החברתית. "זוגות ומשפחות אלו נמצאים בצומת בין חיי המשפחה לדיני ההגירה", כתבה.

 

היא הוסיפה שיש להתייחס לדיני ההגירה כאל "דיני המשפחה החדשים", ולכלול בהם "שאלות הנוגעות לזכות לחיי משפחה, זוגיות, הורות, וטובת הילד, הן בפיתוח וגיבוש מדיניות הגירה והן בפרשנות הדין הקיים".

 

בפסק הדין צוין שמשמעות החלטת הרשות היא שהמערער לא יהיה זכאי לרישיון לישיבת קבע, וכתוצאה מכך ימנעו ממנו זכויות הנלוות למעמד זה כמו ביטוח בריאות וזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי. "לאור מרכזיות חיי המשפחה אין להותיר את המערערים בלימבו נורמטיבי עד אין קץ. ההליך המדורג נועד לתת לבן הזוג מעמד המקנה יציבות ובטחון", נכתב.

 

עוד ציינה השופטת שרשות האוכלוסין מודעת לקשיים בהשגת מסמכים ואימותם, והתעקשותה על הגשת המסמכים כתנאי להשלמת ההליך המדורג אינה בתום לב.

 

"כנות הקשר במקרה זה וזכות היסוד לחיי משפחה, גוברות על דרישת המסמכים", סיכמה השופטת והורתה לרשות לאפשר למערערים להשלים את ההליך המדורג במלואו, גם בלי המסמכים. הרשות חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.