"גרימת מוות לא מצדיקה למנוע שיקום כלכלי"

נהג שריצה מאסר בעקבות תאונה קטלנית חויב להחזיר את הפיצוי ששילמה "קרנית" ונכנס לפשיטת רגל. בקשה לבטל את ההליך נדחתה בביהמ"ש

עו"ד מרסל מוזס | פסקדין פורסם: 03.10.19, 15:35

בית המשפט המחוזי בחיפה סירב לאחרונה לבטל הליך פשיטת רגל של גבר כבן 63 שצבר חוב לקרן הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים "קרנית", עקב תאונה קטלנית שגרמה למותו של נוסע. השופטת רבקה איזנברג דחתה את עמדת המנהל המיוחד בתיק, שטען שאין לאפשר לחייב שהורשע בגרימת מוות ברשלנות ליהנות מיתרונות ההליך, וקבעה שאף שנהג ברשלנות, לא דבק במעשיו פגם מוסרי קיצוני.

 

החייב, אב לשמונה, הורשע ב-2011 וריצה מאסר בגין עבירות רבות, בהן גרימת מוות ברשלנות, נהיגה בקלות ראש, נהיגה בזמן פסילה וללא פוליסת ביטוח ועוד. ב-2016 הוא הגיש בקשה לפשיטת רגל לאחר שלא הצליח להחזיר לקרנית את הפיצויים ששילמה למשפחת ההרוג ולנוסע נוסף מאחר שהרכב שבו נהג לא היה מבוטח.

 

בעקבות זאת הוצא צו לכינוס נכסיו ומונה מנהל מיוחד לבחינת מצבו, אלא שבדו"ח שהגיש המנהל לפני כשלושה חודשים הוא ביקש לדחות את בקשת החייב ולבטל את ההליך. טענתו המרכזית הייתה שהחוב היחיד שבגינו ביקש החייב פשיטת רגל נוצר בעקבות מעשים פליליים חמורים ופסולים ולכן אין לאפשר לו ליהנות מחסות ההליך.

 

בתגובה טען החייב כי כבר שילם את חובו לחברה וביקש לאפשר לו לפתוח דף חדש ולתת משקל לשיקום הכלכלי שלו. החייב ציין כי הוא זקוק לתוכנית פירעון כיוון שכיום אין לו סיכוי להשתלב בשוק העבודה ולכסות את חובו בדרך אחרת, בין היתר בשל גילו וההרשעה פלילית.

 

השופטת רבקה איזנברג הסבירה כי העובדה שחוב נוצר כתוצאה ממעשים לא חוקיים אינה שוללת אוטומטית את האופציה לנהל פשיטת רגל. היא הפנתה לפסיקות מחייבות שקבעו כי החלטה על ביטול הליך תינתן רק במקרים חריגים וקיצוניים במיוחד, וזאת לנוכח העובדה שמטרת פקודת פשיטת הרגל אינה להרתיע עבריינים אלא להביא לגביית החוב לטובת הנושה ולשיקומו הכלכלי של החייב.

 

"רק כשמדובר בעבירות שחוסר המוסריות שדבק בהן ביחס לנושה, הינו כה חמור, נדחקות התכליות העומדות ביסוד דיני פקודת פשיטת הרגל, ובכלל זה האינטרס של החייב בשיקומו", נכתב.

 

לגופו של עניין סברה השופטת שלמרות מעשיו החמורים של החייב, לא מדובר במקרה קיצוני שמצדיק את ביטול ההליך.

 

"החוב כלפי הנושה במקרה דנן, נוצר בגין עצם הנהיגה ללא ביטוח וגם התאונה כשלעצמה נגרמה בגין רשלנות החייב", צוין בפסק הדין. "גם אם המדובר ברשלנות חמורה, עדיין אין המדובר בעבירות בהן דבק פגם מוסרי ממשי כלפי הנושה, כגון עבירות של אונס, מעשים מגונים וכיוב', שהדעת אינה נותנת כי מי שהורשע בהן וחויב בפיצוי הנפגע, יזכה להגנת ההליך".

 

השופטת הדגישה שהחייב לא גרם לתאונה בכוונה או בזדון וכי בסופו של דבר הוא נשפט, הורשע ושילם את חובו כשריצה עונש מאסר. בנסיבות אלה, היא לא ראתה לנכון להטיל עליו עונש נוסף ולשלול ממנו את האפשרות לנהל הליך של פשיטת רגל.