רק שוטר אחד זכר – ונהג זוכה מדיבור בסלולרי

תושב באר שבע ביקש להישפט בגין הודעת קנס שקיבל. בבית המשפט התברר שרק אחד משני השוטרים שנכחו במקום זכר את פרטי האירוע

עו"ד רומן קוגן | פסקדין פורסם: 13.10.19, 06:45

בית משפט השלום בבאר שבע זיכה לאחרונה מחמת הספק נהג תושב העיר מדיבור בטלפון נייד בזמן נסיעה: השופט אלון אופיר קבע שלא ניתן להרשיע אותו על סמך עדות יחידה של שוטר שטען שראה אותו מחזיק טלפון, משום שהשוטר השני שנכח במקום לא זכר את האירוע.

 

לפני כחצי שנה קיבל הנהג הודעת קנס על שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה שלא באמצעות דיבורית. הוא ביקש להישפט וכפר במיוחס לו: לטענתו, בשום שלב הוא לא נהג ברכבו תוך כדי שהוא אוחז במכשיר.

 

מטעם המדינה העידו שני שוטרים. הראשון היה זה שכתב את הודעת תשלום הקנס בשטח, והוא ציין שאינו זוכר את הנהג ואת העבירה שכן "עבר הרבה זמן". לפיכך השופט הבהיר שבנסיבות אלה - תוכן הודעת הקנס מוטל בספק שכן השוטר לא יכול היה להעיד שראה את ביצוע העבירה.

 

השוטר השני שעלה לעדות הציג מזכר שכתב לאחר האירוע ולפיו הנהג נראה כשהוא חולף משמאל לניידת במרכז "ביג" בבאר שבע כשטלפון נייד צמוד לאוזנו הימנית.

 

לדברי השופט, מאחר שהשוטר הראשון לא יכול היה לאשר שראה את העבירה בעצמו, עדות השוטר השני היא למעשה היחידה העומדת מול גרסת הנאשם, שכאמור הכחיש בתוקף שאחז במכשיר.

 

בהכרעת הדין נכתב כי מדובר במצב שבו רכב חולף מול רכב, ולשוטר היה זמן קצר מאוד לצורך ההבחנה בעבירה, אם אכן בוצעה כזו.

 

בנסיבות שבהן היה לשוטר זמן כה קצר להבחין באירוע, וכשמדובר בעדות יחידה, צריך בית המשפט לקבל אינדיקציה כלשהי לאי-אמירת אמת מצד הנאשם כדי לבסס הרשעה. כך או אחרת, על בית המשפט לנהוג בזהירות מרבית כשקיימת עדות יחידה בדבר זהותו של נאשם.

 

השופט הוסיף כי הנהג טען מהרגע הראשון שלא דיבר ולא אחז במכשיר הטלפון הנייד בשום שלב של נהיגתו. כמו כן, לא היה בעדותו כל סימן לאי אמירת אמת.

 

"מדובר בסיטואציה בה משקל העדויות של שני הצדדים שווה ולכן לא מדובר במצב בו הצליחה המדינה להוכיח את האישום מעבר לכל ספק סביר", סיכם השופט וזיכה את הנהג מחמת הספק.