בפברואר 2016 נתפסו 100.9 גרם חשיש בתוך מעיל בארון הבגדים של הצעיר. כשנתיים לאחר מכן הגישה המדינה כתב אישום נגדו ונגד חברו – שהסמים היו שלו – והם הודו והורשעו בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
תסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו של הנאשם היה חיובי ביותר, והמליץ לבטל את הרשעתו ולהסתפק בשירות לציבור בהיקף של 140 שעות ובצו לביצוע בדיקות סמים תקופתיות.
בתסקיר צוין כי הנאשם ביצע את העבירה ללא מחשבה תחילה, מתוך רצון להיות חבר נאמן, והביע חרטה על מעשיו. עוד צוין כי בדיקות השתן שמסר יצאו נקיות וכי אין לו עבר פלילי למעט מאסר על השתמטות מצה"ל, על רקע דחיית בקשתו שלא להתגייס כדי שיוכל להמשיך לטפל באמו חולת הסרטן, כפי שעשה מגיל 12.
הסנגורית ביקשה לקבל את המלצת השירות, אך המדינה התנגדה והדגישה את כמות הסם הגדולה ואת העובדה שמדובר בעבירה מתוכננת. לפיכך דרשה המדינה להותיר את ההרשעה על כנה ולהטיל על הצעיר עבודות שירות, עונש שלדעתה מתחשב בהודאת הנאשם ובנסיבותיו האישיות.
ואכן, השופט דוד שאול גבאי ריכטר החליט לא לבטל את ההרשעה, וציין כי אחד התנאים לחרוג מכלל ההרשעה הוא קיומו של נזק קונקרטי שייגרם לנאשם כתוצאה ממנה, אך הצעיר לא הוכיח נזק כזה.
עם זאת, המלצת שירות המבחן לעניין העונש התקבלה. נקבע כי אף שכמות הסם שנתפסה לא הייתה קטנה, הרי שמדובר בסם קל שלא יועד להפצה ובנאשם שהודה במעשיו, נטל עליהם אחריות והביע חרטה.
השופט הוסיף כי התנהלות המדינה, שהתעכבה שנתיים בהגשת כתב האישום ללא הסבר, עומדת אף היא לטובת הנאשם וכך גם עברו הפלילי הנקי יחסית והעובדה שהוא מטפל באמו שנמצאת במצב בריאותי קשה.
הוא קבע כי העונש יעמוד על 140 שעות שירות במעון נכים. לצד זאת הוטלו על הנאשם צו מבחן של שנה, ארבעה חודשי מאסר על תנאי שלא לעבור עבירות סמים וחודש מאסר על תנאי על שימוש עצמי. כמו כן הוא חויב לחתום על התחייבות של 3,000 שקל שלא לעבור עבירת סמים במשך שנתיים. השופט החליט שלא לקנוס את הנאשם בשל נסיבותיו האישיות והעובדה שהסמים לא נועדו לעשיית רווח.