שמי שסי (52), בגיל 47 הייתי אישה קרייריסטית, שיערי היה ארוך ושופע, הייתי נשית. ואז, יום אחד, הגיע ה'בום' – חליתי בסרטן השד. השיער השופע נשר, עברתי כריתת שד חלקית ואיבדתי את הנשיות שלי. כאישה נאבקתי בהישרדות, בחשבון הנפש, באני העצמי ובשינוי.
2000 נשים וגברים הגיעו לאירוע קולולם של עמותת 'אחת מתשע', ונרתמו לקמפיין העלאת המודעות לסרטן השד שמובילה העמותה. האירוע התקיים ביוזמת משרד הפרסום ראובני פרידן, המלווה את העמותה בהתנדבות, והעלה על סדר היום את מהלך העמותה מול ועדת סל הבריאות להורדת גיל הממוגרפיה ל-40. צפו:
כשעברתי את טיפולי הכימותרפיה, זו הייתה תקופה של חשבון נפש. ניסיתי להבין במה אני לא מתנהלת נכון. כל הזמן ניהלתי את כל העולם. את הבית, את הילדים, את כל מי שעבד לצידי. אבל לא ניהלתי את עצמי. לא נתתי לעצמי להישבר ולהיות במקום הרגיש. תוך כדי התהליך, לא רציתי שאף אחד ידבר איתי על סרטן. אני אישה חזקה ואני לא מכירה במחלה.
הילדים מיכאל (אז 19), איתן (18) ונועם (12) המאובחן עם asd בתפקוד גבוה היו מדהימים. היה לי חשוב להישאר חזקה ולשמור על השגרה. נעם הקטן היה צמוד אלי. היה מלווה אותי בבית ועוזר לי ללכת ממקום למקום בבית. יושב לידי, מחבק ומחזק. רצה לדעת אם משהו קשה או כואב ועוזר כל הזמן להתגבר ולהתחזק. היועצת החינוכית בבי"ס שאלה מה עם אמא אז הוא ענה לה "אמא תמיד תמכה בנו ועכשיו אני מבין שאנחנו תומכים בה".
כל התהליך הזה העצים אצלו את היכולות והביטחון. היום הוא לומד בתיכון רגיל, וביקש להסתדר לבד בלי סייעת. מדהים עד כמה הגאווה שלו עצומה. ההכלה, האמפתיה, ההקשבה אלה דברים שלמדתי מנעם ואני לוקחת את זה לטיפול וכמובן לליווי שלי במסגרת ההתנדבות בעמותת 'אחת מתשע'.
התרגשתי מאד כשהוזמנתי לאירוע של קולולם. היה ברור שאבקש מהאיש שלי שילווה אותי. הוא חלק עצום מכל התהליך. גם הוא שייך. השותפות שבה כולנו חוות את אותה הרגשה, תהליך, החשיבות לחיים וההנאה וכמה אנחנו חזקות היתה מעצימה ומרגשת. היתה אווירה של חיוניות וניצחון, גם אצל מי שעדיין מתמודדת וגם מי שכבר הבריאה. כולן וכולם מחייכות ועפות על החיים. כל פעם שאני רואה את הקליפ אני נחנקת מהתרגשות. זכיתי וגאה להיות חלק.
לכו להיבדק.