חייב "נעלם" ל-17 שנה – פשיטת הרגל בוטלה

פושט רגל לא הגיש דו"חות מאז 2002, לא שילם את הסכום החודשי ולא שיתף פעולה עם חקירת הכנסותיו. בית המשפט סירב לתת לו הזדמנות נוספת

עו"ד שרון אורן | פסקדין פורסם: 03.11.19, 07:00

בית משפט השלום בתל אביב ביטל לאחרונה הליך פשיטת רגל של חייב שבמשך כמעט שני עשורים לא מילא את חובותיו, ובכלל זה לא שילם את הסכום החודשי, לא דיווח על מקורות הכנסה ולא עמד בתנאי הפטר מותנה שניתן לו בעבר. השופטת רחל ערקובי דחתה את טענתו שלפיה יש להתחשב בו בשל מצבו הרפואי ונסיבות חייו הקשות, והגדירה אותה "תירוצים".

 

צו הכינוס לנכסי החייב ניתן כבר ב-2002 וחובותיו הועמדו על 110,620 שקל. ב-2016 הוא הוכרז פושט רגל וניתן לו הפטר מותנה בכפוף לתשלום מלוא חוב הפיגורים לקופת פשיטת הרגל - 13,800 שקל בתוך 12 חודשים. לפני כחודשיים המליץ המנהל המיוחד על ביטול ההליך בשל התנהלות החייב ואי-עמידתו בתנאי ההפטר המותנה. בסמוך לאחר מכן הפקיד החייב את חוב הפיגורים.

 

בדיון טען המנהל המיוחד שהחייב לא מגיש דוחות ואף הסתיר ממנו שעבד בשיפוצים. למרות זאת הוא הסכים למתן הפטר מותנה, בכפוף לכך שהחייב יוסיף לקופת פשיטת הרגל 6,346 שקל.

 

מנגד טען החייב שעדכן את המנהל המיוחד על עבודתו בשיפוצים. הוא פירט את נסיבות חייו הקשות וביקש לקבל הפטר תמורת תוספת של 5,000 שקל בלבד לקופה. לדבריו, גם גרושתו פושטת רגל וכך גם חלק מילדיו. הוא גר בקרוואן ולאחרונה החלו הליכי פינוי נגדו. הוא התעקש שאינו עובד מזה כשנתיים בשל מצבו הרפואי ובמהלך השנים ריצה עבודות שירות ועונש מאסר בפועל של 18 חודשים ולכן לא שילם את חוב הפיגורים בזמן.

 

לטענתו, לפני שנים נפל מקומה שנייה בתאונת עבודה ונגרם לו שבר במרפק שמשפיע על תפקודו. הוא הוסיף שבמהלך השנה האחרונה הכאבים התגברו והוא הופנה לטיפול בבית לוינשטיין.

 

אבל השופטת רחל ערקובי ביטלה את הליך פשיטת הרגל והבהירה שיש לאזן בין המגמה להבטיח את טובת הנושים לבין הרצון לאפשר את שיקומו של החייב. "הדבר מחייב תום לב מלא מצד החייב בבירור מלוא הנתונים המתייחסים הן לנכסיו והן ליכולת השתכרותו הפוטנציאלית", כתבה.

 

בפסק הדין צוין שהחייב לא משתף פעולה באופן מלא ובתום לב עם המנהל המיוחד, ובכך מונע את חשיפת מלוא המידע הנדרש להערכת היקף הכנסותיו וכושר השתכרותו הפוטנציאלי.

 

השופטת הוסיפה שהחייב לא נתן הסבר מניח את הדעת לאן נעלם במשך 17 שנות קיומו של ההליך ומדוע לא מילא את חובותיו. בין היתר הוא לא הגיש דו"חות במועד, לא תמך את טענותיו לעניין מצבו הרפואי במלוא המסמכים הנדרשים, לא שילם את התשלומים החודשיים ולא עמד בתנאי ההפטר המותנה. בנוסף, הוא התעכב במשך כשלוש שנים בתשלום חוב הפיגורים, והעובדה ששילם אותו כעת לא מרפאת את המחדל זה.

 

היא סיכמה שעם החייב נעשה חסד "מעל ומעבר למקובל", אך הוא לא השכיל לנצל זאת לשיפור מצבו. לדבריה, מתן הזדמנות נוספת היא בבחינת הליך עקר וחסר תוחלת וניתן להניח שהחייב לא יעמוד בתנאים שיקבעו.