"ראלף לא יורד מהרכבת הדוהרת"

ראלף לורן, המעצב הכי אמריקאי שיש, חוגג 80 עם סרט תיעודי על חייו. אמיר קמינר פגש את יוצרת הסרט ולמד ממנה הרבה עובדות מפתיעות על מעצב־העל שעשה קריירה מפסים וכוכבים, ובכלל נולד בשם ליפשיץ

אמיר קמינר, רומא עודכן: 19.11.19, 00:15

ראלף לורן, שחגג בחודש שעבר יום הולדת 80, נחשב למעצב הכי אמריקאי שיש, כולל השימוש בדגל ארה"ב, המקום הנרחב שהוא מעניק לג'ינסים ולמגפי קאובויז, המכוניות והאופנועים הכה אמריקאיים שמופיעים בקמפיינים שלו ושאותם הוא אוסף ועוד. אבל האיש שחייו והיצירה שלו מבטאים את מה שנהוג לכנות "החלום האמריקאי", דווקא נולד למשפחת ליפשיץ, משפחה של מהגרים יהודים מבלארוס. "הרבה אנשים חושבים שראלף אחראי לשינוי שם המשפחה מליפשיץ ללורן, כדי שיישמע יותר אמריקאי אליטיסטי ומיוחס, אבל זה ממש לא נכון. אני האיש שיצר את השם לורן", מגלה אחיו ג'רי, בסרט התיעודי החדש "הכי ראלף לורן". "בגלל שסבלנו תמיד מהשם ליפשיץ, גם בישיבה שבה למדנו, בגלל שהמילה שיט כלולה בו".

 

ראלף לורן מצידו גילה בראיון שהעניק פעם לאופרה ווינפרי, שבילדותו, לא הפסיקו להקניט אותו ולעשות צחוק משם משפחתו. "ואז אנשים שאלו אותי: החלפת את השם בגלל שאתה לא רוצה שאנשים יחשבו שאתה יהודי, ועניתי: 'זאת ממש לא הסיבה'".

 

"הכי ראלף לורן" תוצרת HBO, שיעלה לשידור מחרתיים ביס, הוט וסלקום TV נוצר על ידי סוזן לייסי, במאית שברזומה שלה כלולים סרטים תיעודיים על ג'יין פונדה וסטיבן ספילברג. "אף פעם לא יצא לי לעשות סרט בהזמנה, תמיד בחרתי את הגיבורים שלי בעצמי, אבל HBO ביקשו ממני והתלהבתי", סיפרה לייסי, כשנפגשנו לאחרונה בפסטיבל הקולנוע של רומא. "אמרתי להם שכדי להסכים, אני חייבת לפגוש את ראלף ושאנחנו חייבים לחבב זה את זה. אם אין אמון אין סיבה לעשות את הסרט. הייתי צריכה לבסס מולו מההתחלה את הרעיון שאין לו שליטה על הסרט, וזה לא היה קל עם ראלף, כי הוא שלט בכל מה שעשה עד כה בצורה מדוקדקת".

 

לייסי אמרה ללורן שהוא יכול לבטוח בה כיוצרת: "אמרתי לו: 'מעניין אותי לחבר בין החיים שלך ליצירה שלך, כך שבסוף תבין את שניהם יותר טוב, ותדע מאיפה היצירה הגיעה'".

 

לייסי משחזרת בסרטה את הדרך הלא־תיאמן שעשה לורן מהילדות בברונקס, דרך ההתחלה הצנועה שלו כיצרן של עניבות לגברים, ועד להפיכת המותג פולו לאימפריה חובקת עולם של בגדים, תמרוקים ולייף סטייל.

 

"ראלף האמין בעצמו כבר מההתחלה. יש לו אגו גדול, אבל לא היה לו מושג לאן הקריירה שלו תגיע וזה מבחינתי החלק הכי מיוחד בסיפור: הוא הכין עניבות ומכר אותן מהמגירה באמפייר סטייט בילדינג. אבל היה לו חזון, והוא רצה חיי זוהר, ורדף אחריהם. או כמו שאנה וינטר עורכת 'ווג' אומרת בסרט: ראלף אף פעם לא יורד מהרכבת הדוהרת".

 

הסרט מדגים גם עד כמה לורן הוא איש משפחה מסור ("המשפחה שלי קודמת לכל") שתמיד העדיף לבלות בחווה שלו מאשר ללכת למסיבות ואירועים נוצצים. והמוזה העיקרית שלו רעייתו האמנית־סופרת ריקי לורן, עם שלושת ילדיו, אותה הכיר בגיל 19, עזרה לו לממש את חלומותיו וידועה בסגנונה הפשוט והטבעי. "ראלף אוהב נשים בדרך שלא אופיינית למעצבי אופנה אחרים", אומרת בסרט טינה בראון, העורכת בדימוס של הירחון "ואניטי פייר". "הוא מבין נשים ומכבד אותן. ראלף חוגג את הנשיות". אגב, את הקולקציות של ראלף לורן ניתן לראות בארץ בחנויות של רשת פקטורי 54 .

 

 

 
פורסם לראשונה 18.11.19, 20:03