74 אלף ש' לעובד שלא קיבל שכר מקרוב משפחה

התובע הועסק בפרויקט בנייה של חברה השייכת לגרוש של אחותו, אבל על 17 חודשים הוא קיבל 30 אלף שקל בלבד. הוא פנה לביהמ"ש וניצח

מערכת פסקדין פורסם: 30.11.19, 07:19

בית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה של אדם שהועסק בחברת הבנייה "ש.כהן הנדסה" בשנים 2016-2015 וטען שלא שולם לו שכר מלא חרף הבטחות שקיבל בעניין מהבעלים, קרוב משפחתו. השופטת רחל גרוס קבעה שלנוכח הנסיבות העובד זכאי לפיצויי פיטורים אף שהתפטר מעבודתו, ובסך הכול הוא יקבל כ-74 אלף שקל.

 

העובד, שיוצג על ידי עו"ד ינון פריד, סיפר שביוני 2014 זכתה החברה, ששייכת לבעלה לשעבר של אחותו ומנוהלת על ידו, במכרז לביצוע עבודות עבור עיריית אשדוד. בפברואר 2015 פנה אליו מנהל החברה וביקש ממנו לעבוד בפרויקט.

 

לדבריו, בשל הקרבה המשפחתית הם לא סיכמו ביניהם מה יהיה שכר העבודה שלו, אך המנהל הבטיח לו ששכרו יהיה הוגן ובינתיים החברה תשלם לו על חשבון שכר העבודה 2,500 שקל לחודש. בסך הכול הוא קיבל בתקופת עבודתו בחברה 30,400 שקל בלבד, סכום שלא מגיע אף לשכר מינימום. על רקע זה עתר העובד לתשלום הפרשי שכר וזכויות סוציאליות.

 

הוא הוסיף כי לאחר כ-17 חודשי עבודה הבין שהמנהל לא מכיר בזכותו לשכר הוגן וסביר, ולא מתכוון לשלם לו את השכר הבסיסי ביותר, ולכן התפטר. בנסיבות אלה, לדבריו, לא ניתן היה לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו והוא זכאי לפיצויי פיטורים.

 

החברה, שיוצגה על ידי עו"ד אסף סיידה, טענה מנגד שהתובע כלל לא הועסק בפרויקט. לדבריה, בתקופה הרלוונטית הוא עבד כנהג חלוקה בחברה אחרת, במשרה מלאה. היא הוסיפה שהתובע נהג להגיע לעיתים לבקר את מנהל החברה בשעות המאוחרות של היום, "ומשם שאב את טענותיו ביחס לעבודה בפרויקט". עוד נטען שהסכומים שהועברו לתובע על ידי החברה לא היו שכר עבודה אלא הלוואה.

 

אבל השופטת רחל גרוס קיבלה את גרסת התובע וקבעה שהוא אכן הועסק בפרויקט. היא ציינה שעדותו הייתה עקבית, סדורה, מהימנה ונתמכה בראיות חיצוניות. מנגד, עדות המנהל לקתה בסתירות רבות ומהותיות.

 

בפסק הדין נכתב שהתובע גילה בקיאות רבה בפרויקט, כזו שאינה מאפיינת את מי שרק "ביקר" באתר ולא עבד בו בפועל. כך למשל, הוא הגיע עם מנהל החברה לישיבה בעירייה בעניין הפרויקט וידע להסביר אילו עבודות בוצעו בשטח. גם מתמונות שצירף התובע ניתן לראות אותו עובד בפרויקט, מחזיק כלי עבודה ומטפס על פיגומים.

 

השופטת קיבלה את גרסת התובע שלפיה לאור יחסי הקרבה המשפחתית, הצדדים לא הסדירו באופן תקין את יחסי העבודה ביניהם ולא הסכימו על גובה השכר. היא קבעה שבנסיבות אלה חישוב הפרשי השכר ייעשה לפי שכר המינימום הקבוע בהסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה בענף הבניה.

 

בנוסף התקבלה טענת התובע כי לנוכח המחלוקות בינו לבין המנהל בעניין גובה השכר המגיע לו, הוא זכאי לפיצויי פיטורים אף שהתפטר. בסופו של דבר פסקה השופטת לתובע הפרשי שכר, פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים ותשלום בגין היעדר הפרשה לפנסיה בסכום כולל של 73,957 שקל. החברה חויבה בהוצאות בסך 500 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 שקל.