מינון יתר

ישראלים רבים רוכשים כמויות עצומות של תוספי מזון באתרי אינטרנט בחו"ל, כי זה הרבה יותר זול • הבעיה: אין על המוצרים פיקוח של משרד הבריאות, ותוספים שנראים תמימים עלולים להכיל חומרים כימיים ואף תרופות, ולהילקח במינונים גבוהים מדי • הסכנה: מתופעות לוואי, דרך פגיעה ביעילות תרופות, ועד הפרעות בתפקודי הכבד והכליות • משרד הבריאות: "קנו רק מוצרים באישור רשמי של המשרד" • וחשוב: התייעצו עם הרופא

חגית כהן מסיקה (50), ממושב חגור, שמגדירה עצמה אישה בריאה בדרך כלל, לא הבינה מאיפה נפלה עליה צהבת קשה. פתאום, שלושה וחצי חודשים אחרי שביקרה אצל רופא עור וגוללה לפניו את סבלה מנשירת שערה ומשינוי צבעו, התפתחה אצלה צהבת ברמות מטורפות. "העיניים היו צהובות, הרגשתי תחושת מלאות בבטן, לא יכולתי לקחת אוויר, לנשום כראוי, סבלתי מהקאות, כאבי בטן. הגעתי לבית החולים, וגם שם לא הבינו מה קורה לי. חיפשו אבנים בכליות, בעיות בכבד, והתחילו לתחקר אותי על כל מה שאני לוקחת".

 

ואז היא התחילה לחשוב על השינוי שעברה לאחרונה: היא החלה לקחת תוספי מזון במינון גבוה. "כשהייתי אצל הרופא והתלוננתי על בעיות השיער, הוא המליץ לי על שישה סוגים של תוספי תזונה, ואף צייד אותי בגיליון מפורט איך קונים אותם, באיזה אתר — אייהרב, כי הוא זול יותר. רק אחרי שהראיתי בבית החולים את אסופת הכדורים שלקחתי במשך שלושה וחצי חודשים, התברר שאחד מהשישה הרעיל לי את הכבד, למרות שמו התמים - Mega green tea extract, כלומר תמצית תה ירוק. הרופא שרשם לי את התוסף הודה שלא ישן כל הלילה אחרי שהתאשפזתי, ובדיקה שלו באינטרנט העלתה שהתוסף נקשר במקרים נוספים של הרעלת כבד. למה הוא נזכר לבדוק רק אחרי שחליתי?" זועמת חגית. היא נזקקה לחודשיים אחרי הפסקת צריכת התוסף כדי לחזור לעצמה.

תמצית תה ירוק היא אחד מתוספי המזון הפופולריים ביותר, אבל מתברר שנרשמו לא מעט מקרים של השפעה גרועה שלה על הכבד. "פוסט שהעליתי הוליד לפחות 20 סיפורים של נשים שלקחו את התוסף והרגישו תופעות לוואי, אם כי אף מקרה לא היה קיצוני כמו שלי", היא מספרת.

 

פרופ' אורן שבולת, מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד בבית החולים איכילוב, ראה לא מעט מקרים של אנשים ששילמו ביוקר על שימוש בתוספי מזון תמימים. "אם אתם נוטלים תוסף ומתפתחת אצלכם צהבת או כאבים בבטן העליונה, הפסיקו מיד", הוא מזהיר. "ראיתי מספר פעמים הפרעה בתפקודי כבד כתוצאה מנטילת תוספי מזון שנקנו באינטרנט, או מנטילת אבקות לספורטאים. גם בעולם מתוארים נזקים קשים". על פי פרופ' שבולת, הכבד הוא הנפגע הראשון מתוספי מזון, ובמקום השני - הכליות.

 

גם פרופ' אבישי אליס, מנהלת מחלקה פנימית ג' בבית החולים בילינסון, מכיר את התופעה. "אנחנו נתקלים כל הזמן באנשים שמגיעים למחלקה בעיקר עם הפרעות בתפקודי הכבד, או בכמות המלחים בדם", הוא אומר. "כשאנחנו חוקרים את הנושא בצורה טובה, אנחנו מגלים שחלק נכבד מהם מקבלים כל מיני תוספי מזון. יש אמונה שתוספי מזון הם משהו טבעי שיורד מהשמיים. בפועל, מדובר בחומרים כימיים, שהרבה פעמים ההרכבים שלהם לא לגמרי ברורים, הם יכולים לגרום לתופעות לוואי, ואנשים לוקחים אותם ללא כל התוויה ופיקוח, כשהם משווקים עם המון דחיפה, ולא הוכח שהם עושים טוב למי שניזון מתזונה מאוזנת. והאינטרנט המפתה מגדיל מאוד את התופעה".

 

פרופ' שבולת מוסיף: "זכרו שבסופו של דבר אתם קונים חתול בשק. בעבודה גדולה שערך לאחרונה ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) על 190 תוספי מזון שונים, אף אחד לא תאם בפועל את מה שהופיע ברשימת הרכיבים. ב־16% מהמקרים הכילו התוספים תרופות קונבנציונליות שתפקידן היה ליצור את האפקט המובטח. לדוגמה: אבקת צמחים לכאבי פרקים שנקנתה באתר סיני - היצרן הוסיף לה וולטרן. מי שסובל מבעיות כליות כרוניות ונוטל תוסף מזון עם וולטרן, יכול לגרום נזקים קשים לבריאותו".

 

למרפאתו של ד"ר קובי שחם, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב באיכילוב, הגיע השבוע מאמן כושר שקנה סטרואידים שיובאו באופן לא חוקי. "המוצר פגע בתפקוד הלב שלו וגרם להיצרות העורקים ברמה קשה מאוד", אומר ד"ר שחם, ומוסיף: "רכיבים בתוספי מזון מעלים סיכונים במיוחד בקרב מי שנוטלים תרופות שונות. תוספים פשוטים כמו אומגה 3, קיו 10 וויטמין E, יכולים להעלות את הסיכון לדימומים בקרב מי שלוקחים קומדין. תוספי מזון עם ויטמין D וסידן יכולים להוריד את האפקטיביות של תרופות מקבוצות חוסמי הבטא, שנלקחות לבעיות של אי־ספיקת לב ויתר לחץ דם. גם ברזל יכול לפגוע בספיגת תרופות להורדת לחץ דם ואי־ספיקת לב".

 

גם גיא שלמון, דיאטן קליני ופיזיולוג, מרצה לתזונה במכללה האקדמית תל־חי, מכיר את התופעה ומודאג ממנה. "אני מזהיר אנשים מהסיכונים הטמונים בתוספי מזון", הוא מספר. "חלקם נדהמים, אומרים, 'לא ידעתי', ואני מניח שמסיקים מסקנות. על אחרים ניתן לראות שהם פשוט מתעלמים".

 

בקבוצת פייסבוק של נשים שבה התנהל דיון על תוספי תזונה, כתבה השבוע אחת מהן כי היא חובבת מושבעת של אתר אייהרב, המוכר תוספי מזון וויטמינים, "אבל לאחרונה גיליתי בעקבות בדיקה, שיש לי רעלים בגוף עקב תוספים שאינם מתאימים לי, או שאינם איכותיים דיים, ומאז אני נזהרת". אפרת זואי קדם, מנהלת קבוצת הפייסבוק "מיי אייהרב", המונה כ־12,000 "שפוטים" של האתר הפופולרי, אומרת: "אנחנו תמיד כותבים לעוקבים שלנו להתייעץ עם הרופאים לפני שהם רוכשים או נוטלים תוספי מזון. אני אומרת לאנשים, שאם הם משתמשים בתוסף מזון ללא רופא, ועוד לילדים, זה לא אחראי".

 

למשרד הבריאות אין נתונים כמה ישראלים נפגעו/אושפזו כתוצאה מתוספי מזון מסוכנים. במחקר שעשו חוקרים באוניברסיטת הרווארד, בו עקבו במשך עשר שנים אחרי 63 בתי חולים, נמצא כי בארה"ב מגיעים מדי שנה לחדרי המיון 23,000 איש כתוצאה מנזקים בריאותיים בעקבות שימוש בתוספי מזון.

 

קל וזול

 

ענף תוספי המזון לא נהנה מעולם מפיקוח חזק במיוחד, אבל הבעייתיות החריפה מאז שכל כך קל וכל כך זול לקנות אותם באינטרנט מחו"ל. לפי הערכת איתן מרקוביץ', בעלי חברת סולגאר ישראל, המשווקת תוספי תזונה, היקף הקניות של תוספי מזון ואבקות לספורטאים באתרים בחו"ל על ידי ישראלים מגיע לכ־200 מיליון שקל בשנה. מדובר בכחמישית מכלל שוק תוספי המזון והוויטמינים למיניהם בארץ, המגלגל להערכתו כמיליארד שקל בשנה. וההיקף גדל כל הזמן. מרקוביץ' מכיר את השוק ובעיותיו משני ההיבטים: הוא גם יבואן וגם יצרן של תוספי מזון תחת המותג "Supherb", ומייצר גם למותג "לייף" של סופר־פארם, לרשת ניצת הדובדבן, לקופות חולים ועוד.

 

אתרי האינטרנט שמוכרים תוספי מזון מתחלקים לשני סוגים. ישנם אתרים מסודרים דוגמת אמזון, אייהרב או ויטה קוסט, שנתפסים כאמינים ומוכרים על פי חוקי המדינות שבהן הם פועלים, אבל גם בהם נמכרים לא פעם תוספי מזון שמכילים רכיבים האסורים למכירה בישראל, או במינונים שאינם מותרים בארץ. במקביל פועלים ים של אתרים, ולא רק סיניים, שקשה מאוד לסמוך על בטיחות הרכבי התוספים שהם מוכרים.

 

הצרכנים מתפתים לרכוש באינטרנט מחו"ל, קודם כל בגלל המחירים הנמוכים משמעותית בהשוואה לישראל, שלא נובעים רק מהפרשי המע"מ. פערי המחירים יכולים להגיע לעשרות אחוזים ואף יותר. היבואנים הישראלים אומרים להגנתם, כי מחירי תוספי המזון בארץ דווקא ירדו משמעותית בשלוש השנים האחרונות. מרקוביץ' מסולגאר ישראל מסביר את המחירים הגבוהים: "הביורוקרטיה שעובר היצרן והיבואן הישראלי מחייבת אותו לגבות את העלות מהלקוח. המסלול לאישור מוצר חדש ליבוא או לייצור נמשך חודשים, במקרה הטוב, שלא לדבר על המוצרים שנתקעים בנמל".

 

לשי ברוש, מנכ"ל פארמה גורי, יבואן ותיק וחבר הנהלת תא תוספי תזונה בלשכת המסחר, יש מה להגיד על סחורה שתקועה בנמל: "משלוח שלי של סמבוכול, מוצר חורפי מובהק שאני מייבא, יושב כבר שבועיים בנמל, בגלל בעיות של כוח אדם, פרשת השוחד במשרד הבריאות ועוד. במקרה הטוב אשחרר אותו במחצית דצמבר. אני לא מדבר על ההפסד במכירות - על אחסנה יגבו ממני 30,000 שקל. מי ישלם את זה אם לא הצרכן? מדינת ישראל מצפה שאביא כסף מהבית כדי לממן את אוזלת ידה. בחו"ל, ושלחתי מוצרים לארה"ב ולהולנד, לא מחכים יותר מ־24 שעות לשחרור הסחורה. וכשאני רוצה לרשום מוצר חדש, תהליך שהיה צריך להסתיים ב־45 יום, נמשך לפעמים 6־9 חודשים, וכולם מגלגלים עיניים על בעיות בכוח אדם. כתוצאה מכך, המגוון שמקבל הצרכן קטן בהשוואה למה שהוא יכול לרכוש באתרי חו"ל. מדינת ישראל יצרה אנומליה בלתי הגיונית ומסוכנת כשהתירה יבוא אישי של תוספי תזונה, אבקות דיאטה, אבקות לתזונאים וסטרואידים. כל מאמן כושר הפך ליבואן מסחרי. כל צרכן הפך ליבואן לצרכיו האישיים. ואין פיקוח".

 

יבואן שמתמקד בשוק הספציפי של אבקות אנרגיה לספורטאים טוען שכשליש מהמוצרים הנמכרים בארץ לחובבי כושר, גם על ידי מאמני כושר - הם מוצרים שלא יובאו לישראל בדרכים סדירות.

 

דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים, מדגיש את הצד השני של המחיר הנמוך: "אין ספק שלמחיר יש משמעות, אך גם נושא הבטיחות והאמינות הוא בעל משמעות, בעיקר כשמדובר בתוספי תזונה. אני מודע לכך שהציבור הישראלי מוטה מחיר, וזה מצוין, ולכן אני אף מעודד לפעמים רכש מחו"ל כאשר אני רואה הפרשי מחיר לא רציונליים, אבל יש לכך גם צד שני, וכל צרכן יעשה את חשבון נפשו וגופו".

 

הקשיחו את הרגולציה

 

סרגיי רוזנשטרך, רוקח האחראי על יצוא מוצרי סופהרב של סולגאר ישראל, מסביר פן אחר של הבעיה: "המצב אבסורדי. היצרנים והיבואנים כפופים לרגולציה של משרד הבריאות הקובעת מינון של רכיבים שונים, וגם אוסרת שימוש ברכיבים מסוימים. אבל המינון שהיא מתירה הוא לא פעם נמוך מזה המקובל בעולם המערבי, כי אחרי פרשת רמדיה, תחום תוספי המזון הוגדר כתחום של מזון רגיש, והקריטריונים הוקשחו. בחלק מהמקרים ההקשחה בלתי הגיונית, והצרכן מצפצף ומייבא בעצמו".

 

וכך, ישראלים רוכשים באתרים בינלאומיים מגוון עצום של מוצרים המכילים רכיבים האסורים לשיווק בישראל, כמו אפדרין, שמיועד להמריץ ולזרז ירידה במשקל, והוא למעשה סם ממכר. מלטונין, שמותר לשימוש רק תחת מרשם רופא, מיובא באופן אישי ונחשב ללהיט. אנשים לוקחים אותו לפני טיסות, או סתם כשהם מתקשים להירדם. בעולם המערבי הרכיב מותר למכירה, וניתן להשיג אותו בלי בעיות באמזון, אייהרב, אי־ביי, ויטה קוסט ועוד. רכיב נוסף, ערבה לבנה, אסור למכירה בישראל, אבל בארצות־הברית הוא מותר. שי ברוש: "אין בעיה להביא לישראל מוצרי דיאטה מסין עם אפדרין, תוספי תזונה עם רכיבים אסורים לספורטאים, אמפטמינים, סטרואידים, סמים ממריצים. לכי למכוני כושר, תגידי למאמנים שאת רוצה בוני חלבון, ותראי מה יביאו לך מבגאז' הרכב".

 

"מי מפקח על הדברים?" שואל רוזנשטרך, "הדואר, שקורס תחת עשרות מיליוני החבילות שמגיעות אליו, ולא רק מתוספי מזון? מי מפקח על איכות האחסון, הטמפרטורה של המוצרים? טמפרטורות לא נכונות עלולות לפגוע באפקטיביות של הרכיבים. איך זה שאדוויל או אופטלגין או קנאביס אסור לי לייבא באופן אישי, ואם תיתפס חבילה כזו בדואר היא תוחרם, וברוב המקרים אתרים לא ישלחו אליי - ואילו בתוספי מזון שיכולים להיות מסוכנים לא פחות, הכל פרוץ?"

 

מרקוביץ' מסולגאר ישראל אומר כי כבר שנים שהוא מבקש ממשרד הבריאות לבנות קטגוריה נפרדת לתוספי תזונה, עם אוטוריטה מקצועית שתיקח אחריות. "אם החלטתם שהצרכן אחראי - תפתחו את הכל, תשכחו מרגולציה. אבל אם החלטתם לקחת אחריות, תנהלו כמו שצריך", הוא אומר. "מצד אחד אומרים שהצרכן בוגר ויחליט, אבל מה הוא מבין בתוספי מזון, כשהעולם פרוץ כל כך. גם רוקחים לא יודעים להסביר תמיד לצרכנים את שינויי הרגולציה במשרד הבריאות. מדוע השימוש בוויטמין D3, שמותר בארה"ב, גרמניה וצרפת עד לרמה של 10,000 מ"ג למנה, הורד בישראל ב־2015 ל־400 מ"ג בלבד, ורק בגלל קמפיין של אנדוקרינולוג ירושלמי הועלה חזרה ל־1,000 מ"ג".

 

לצד הסיכון הבריאותי, הנהירה לאתרי האון־ליין גורמת לדלדול המדפים הרשמיים של תוספי המזון בארץ. "Now", חברת ענק אמריקאית בתחום מוצרי המזון, הפסיקה את היבוא הרשמי לישראל - לא משתלם ליבואן המקומי לייבא ולמכור כאן. "GNC", שהפסיקה את פעילותה בישראל, רצתה לחזור, אבל לדברי ארבל שירן, מנכ"ל ניצת הדובדבן, הוא בחן היתכנות להפוך ליבואן שלה, והחליט שלא. "הסתכלתי על המחירון בהשוואה למחירים באתרים, ואמרתי 'לא תודה'".

 

אז למי שלא יכול בלי תוספי מזון, חשוב לזכור קודם כל: מחיר נמוך איננו חזות הכל, וזה נכון בכל תחום. בנוסף, התייעצו תמיד עם רופא לפני שאתם לוקחים תוסף מזון, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות. ד"ר קובי שחם: "בדקו היטב עם הרופא את הרכב התוסף ואת האינטראקציה האפשרית בינו לבין התרופות שאתם נוטלים. אולי הרופא יסכים, למשל, שתיקחו את התוסף, אבל יקטין או יגדיל את מינון התרופה שאתם נוטלים".

 

תגובת משרד הבריאות

 

במשרד הבריאות אומרים בתגובה כי "המשרד מפרסם מעת לעת אזהרות לציבור הרחב, בין היתר לגבי כך שרכישה של תרופות ותוספי תזונה באמצעות אתרים ברשת האינטרנט טומנת בחובה סיכונים רבים,. מאחר שלא ניתן לוודא את טיבם, איכותם ובטיחותם של מוצרים אלו".

 

ד"ר רוני ברקוביץ', מנהל אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות ויו"ר הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט: "קחו בחשבון ש־90% מהאתרים המוכרים תוספות לספורטאים או מוצרי דיאטה, אינם אמינים. קנו אך ורק מוצרים עם יבואן מסודר ואישור רשמי של משרד הבריאות".

 

לדברי ד"ר מרקוביץ', במשרד מנסים לנקוט יד קשה נגד יבואנים אישיים שהופכים למסחריים, בשיתוף המכס, המשטרה ואפילו האינטרפול: "יש יבוא גדול של מוצרים ללא אישור לשימוש בספורט, שאני מעריך בעשרות מיליוני שקלים לשנה. תוספים להגדלת מסת השריר, שריפת שומנים, תוספים דמויי הורמונים, סטרואידים אנבוליים. תפסנו השנה מאות אלפי כדורים - בנמל, בדואר, בשווקים ובחנויות. הכל כסף שחור. זה נמכר בפייסבוק ודרך בלדרים בשירות מבית לבית במחירים מפולפלים. קופסאות של 30 כדורים יכולות לעלות 300־500 שקל. במחצית מהסטרואידים שאנחנו תופסים, מה שמופיע על האריזות לא תואם את התכולה".

 

הבעיה הגדולה, מודה ברקוביץ', היא היבוא האישי, שאין עליו פיקוח. במשרד הבריאות מפנים אותי למכס ולסעיף 4 בצו יבוא אישי 2019, שקובע כי ניתן לייבא תוסף תזונה בכמות של עד 5 פריטים למוצר מסוים, ועד 15 פריטים לכל משלוח.