אל תתנו לגרף מחירי הדיור להטעות אתכם

שר האוצר כחלון זכה השבוע לעדנה לאחר שזכה למחמאות מרה"מ על טיפולו בשוק הנדל"ן דרך תוכנית מחיר למשתכן. רק חבל שהצלחת התוכנית תלויה בהורדת הביקושים לדירות - ואלה ממש לא ירדו. סוגרים שבוע

1.

רגע לפני שהוא פורש (כך מסתמן) מפוליטיקה, שר האוצר, משה כחלון, זכה השבוע לעדנה, כשבישיבת הממשלה זכה למחמאות מראש הממשלה נתניהו על טיפולו בשוק הנדל"ן דרך תוכנית מחיר למשתכן. למרות הקאפה המושקעת עם גרף מחירי הדיור, שכביכול הראה בלימה של העלייה, הרי שכל הסימנים בחודשים האחרונים, כולל השבוע, מראים על חזרתן של עליות המחירים לשוק.

 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

 

הפתרון לפקקים עובר דרך הגמשת העבודה המאורגנת

למה הביטוח הסיעודי צריך להטריד אתכם?

ההפגנות החברתיות רחוקות מאוד מחופי ישראל. בינתיים

 

הצלחתה של מחיר למשתכן הייתה בהורדת הביקושים של זוגות צעירים לדירות בשוק החופשי. אלא שאלה לא נעלמו, ורק חיכו על הגדר. בניגוד לביקושים לדירות להשקעה, שבהם טיפל כחלון דרך המגבלות על נדל"ן להשקעה, הביקושים לדירות מגורים הם קשיחים ונובעים בין היתר מהגידול באוכלוסייה. ואת הביקושים האלה אפשר להוריד רק דרך היצע, שלמרבה הצער לא השתפר במהלך שנות כהונתו של כחלון כאחראי על הנדל"ן בישראל.

הביקושים האלה הם שמאיימים כעת להתפרץ. אותם זוגות שנמנעו מלרכוש דירות בהמתנה לזכייה בדירה באחת ההגרלות מאבדים סבלנות, בטח כשעתיד התוכנית לטווח ארוך לא ודאי, וחוזרים לשוק החופשי. המהלך של הקפאת העלייה היה נכון, אך היה צריך להיות מלווה בצעדים נוספים כדי לשחרר את הלחץ של הביקושים, בין אם דרך הגדלת ההיצע או בשיפור היכולת של הזוגות הצעירים לרכוש דירה.

 

את העדנה האמיתית צריך כחלון לשאוב דווקא מדוח היציבות הפיננסית שפירסם ביום רביעי בנק ישראל. בדוח ציינו כלכלני הבנק כי מחירי הדירות עלו, אך השכר עלה בקצב מהיר יותר. זו המגמה שאליה כחלון היה צריך לשאוף כל הזמן. והבא אחריו צריך למצוא את הדרכים בעיקר לשמר אותה.

 

2.

בנק ישראל פירסם השבוע כללים שיאפשרו מעבר בין בנקים באופן מהיר, מקוון וחינמי. זו בשורה צרכנית שמורידה את אחד החסמים הגדולים ביותר בשוק. בבנק ישראל לא ממציאים את הגלגל. מהלך דומה בוצע, בדרך מעט שונה, בשוק הסלולר.

 

נהוג לייחס את המפץ הגדול של שוק הסלולר להכנסת שני שחקנים חדשים - גולן טלקום והוט מובייל - ב-2012. שר התקשורת דאז, משה כחלון, בנה על כך קריירה לא רעה. אלא שמתן הרישיון לשני שחקנים חדשים לא היה מצליח לייצר את האימפקט שייצר אם לא היו קודמים לו שני מהלכים נוספים ומהותיים עוד יותר. האחד היה החלטת משרד התקשורת לאסור על חברות הסלולר לכבול לקוחות בחוזים ל-36 חודשים והשני והמשמעותי יותר היה האפשרות לנייד את המספר בין החברות.

זה בעצם מה שמנסים היום לעשות בנק ישראל והמפקחת חדוה בר. הכללים החדשים, שייכנסו לתוקף רק ב-2021, אמורים לאפשר ללקוחות לנייד את חשבון הבנק שלהם כפי שהוא על הוראות הקבע שלו, הצ'קים שנתנו ממנו, חשבון ניירות הערך ועוד - בלחיצת כפתור.

 

עם זאת, בואו נקלקל קצת את השמחה המוקדמת. בנקים מורכבים יותר מחברות הסלולר ולמעשה, באנגליה זה לא הביא את האימפקט המצופה. לשם כך יידרשו הבנקים לצאת מאזור הנוחות ולהביא ערך מוסף ללקוחות. האם יעשו זאת? לא בטוח. מה שכן, בנקים חדשים כמו זה שצפויים להקים מריוס נכט ואמנון שעשוע, יכולים להביא אותם למצב של אין ברירה, כמו גולן טלקום וחברות הסלולר הוותיקות בשעתו.

 

 

3.

האקזיט של אביגדור וילנץ והבאנה לאבס שנמכרה לאינטל הוא בשורה משמחת לקופת המדינה שנמצאת בגירעון שחורג מהיעד. יש מי שמיהרו לציין שהכנסות המסים מהאקזיט יסייעו להקטינו עוד השנה. אלא שהשמחה כנראה מוקדמת.

גם אם האקזיט היה נסגר והכסף היה עובר בזמן הקצר שנותר עד סוף השנה, סביר להניח שבאוצר היו מעדיפים לא לרשום את ההכנסות ממנו השנה, שנחשבת אבודה מבחינת הגירעון, ולרשום אותם על חשבון השנה הבאה, כסיפתח לשנה טובה יותר מבחינתם.