בג"ץ יקבע אם נתניהו יוכל להרכיב ממשלה? עושים סדר

בסוף החודש יתכנס בג"ץ לדיון בסוגיית הרכבת הממשלה על-ידי חבר כנסת הנאשם בעבירות עם קלון - ומנדלבליט צפוי לקבוע שיש קשיים אבל לא לפסול. מה התקדימים? מה חושבים העותרים ומה טוענים המתנגדים? ומתי בג"ץ יכריע? ynet עושה סדר

חוות הדעת העתידית של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופסק דינו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בעניין הרכבת ממשלה על-ידי חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום הכולל עבירות שנושאות עימן קלון (כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו), נוגעים באחת הסוגיות הנפיצות ביותר בתולדות המדינה. ynet עושה סדר במהות העתירה ומשמעויותיה, וההשלכות האפשריות.

 

 

במה בג"ץ והיועמ"ש נדרשים להכריע?

השאלה המרכזית של 67 העותרים היא - האם נאשם בעבירה שיש עימה קלון יכול להרכיב את הממשלה הבאה? העתירות נגד ראש הממשלה הוגשו מיד לאחר שהיועץ החליט לפני כחודש להגיש כתב אישום נגד נתניהו בעבירות שחיתות חמורות ובראשן שוחד. אם יורשע נתניהו בדין, בתום משפטו צפוי בית המשפט להודיע שיש עם העבירות קלון.

 

על סמך מה הוגשה העתירה?

בשנת 1993 קבע בית המשפט העליון כי ראש הממשלה דאז יצחק רבין מחויב לפטר את השר אריה דרעי ואת סגן השר רפאל פנחסי, מכיוון שהוחלט להגיש נגדם כתבי אישום בעבירות שוחד שיש עימן קלון. העותרים סבורים כי יש להקיש מפסיקת בג"ץ מאז, שכובדה מאז תמיד כאשר שר הועמד לדין - גם לגבי ראש הממשלה.

 

מדוע העותרים חושבים שיש מקום להתערבות בג"ץ?

העותרים טוענים כי "זכותו של ציבור הבוחרים והנבחרים בישראל לדעת כעת ובמדויק מהם 'כללי המשחק' במערכת הבחירות, ומהו המותר והאסור במסגרת זו. רק כך יוכל הציבור לכלכל את צעדיו ולבצע את בחירותיו באופן המושכל כמתחייב".

 

מה טוענים המתנגדים להתערבות בג"ץ?

חסידיו של נתניהו, בהם משפטנים בעלי שם (וכך גם צפוי לטעון היועץ המשפטי לממשלה), טוענים שמעמדו המשפטי של ראש הממשלה שונה בתכלית - וכי לא בכדי החריג אותו חוק יסוד: הממשלה. ראשית, מדובר בראש ממשלה שאם ייאלץ להתפטר, הממשלה נופלת. שנית, לעומת שר או סגן שר, קובע חוק הייסוד כי ראש הממשלה יכול לכהן בתפקידו עד לקבלת פסק דין סופי בעניינו, כלומר פסק דין שמיצה גם את הליכי הערעור. עוד יטענו כי הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות חוקתית עליונה במשפט הישראלי, וצריכים להתקיים טעמים מיוחדים כדי למנוע מאדם להיבחר לכנסת. חלקם גם יטענו כי הנושא אינו שפיט וכי יש להתירו להכרעת הציבור.

 

האם בג"ץ והיועמ"ש מעוניינים בכלל להכריע?

ההערכה היא שהן היועץ המשפטי לממשלה והן בג"ץ לא רוצים להתערב בנושא. הם יודעים שהחלטתם תשווק לציבור על ידי אנשי נתניהו והימין כהתערבות משפטית בהליך פוליטי. אך יותר מכך – מקורב לנתניהו כח"כ מיקי זוהר כבר הפריח שלשום איום באוויר שאם בג"ץ יתערב, ימהר נתניהו לחוקק את "פסקת ההתגברות" שתגביל את עצמאותו של בית המשפט העליון. השר יובל שטייניץ אמר שתהיה זו "רעידת אדמה".

 

מי בבג"ץ ידון בעתירה?

דיון ראשון בנושא יתקיים ב-31 בדצמבר בהרכב של שלושה שופטים. הנשיאה אסתר חיות תעמוד בראש ההרכב, ויחד איתה יהיו השופטים חנן מלצר ועוזי פוגלמן. עם זאת, כיאה לסוגיה כה נפיצה, סביר להניח שאם בג"ץ יחליט להגיע להכרעה - העתירות יעברו לדיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים מתוך 15, שהם מצבת השופטים המרכיבה את בית המשפט העליון. זהו הרכב המונע מקריות בהחלטה ופלורליזם במגוון השופטים. גם ההרכב הזה צפוי להתכנס בראשות הנשיאה חיות, והשופטים צפויים להתמנות על פי עיקרון הוותק בבית המשפט העליון.

 

מתי בג"ץ יכריע בנושא?

עיתוי הכרעת בג"ץ חשוב ביותר. כבר עתה ברור שבג"ץ לא ימסור את החלטתו לפני קיום הפריימריז בין נתניהו לבין גדעון סער השבוע. ולכן, גם אם נתניהו יזכה, הוא יוכל להתמודד בכנסת כראש רשימת הליכוד. השאלה הגדולה היא אם ינסח בג"ץ את עמדתו בסוגיה ערב הבחירות הכלליות לכנסת מתוך היענות לטוענים כי אזרחי ישראל צריכים לדעת אם להצביע לנתניהו. ההערכה הרווחת היא שמכיוון שהעליון לא ירצה להשפיע על תוצאות הבחירות, הוא לא יעשה כן ויאמר שבשלב זה הסוגיה תיאורטית.

 

מה עמדת היועמ"ש?

עד כה, לא ניסח היועץ את חוות דעתו בסוגיה - בטענה שמדובר בסוגיה תיאורטית. גם ביום שישי האחרון הגיב מנדלבליט לבג"ץ, ואמר שכל עוד בית המשפט לא מוצא לנכון לדון בסוגיה - אין מקום לחוות דעת מטעמו. כאמור, הן היועץ והן בג"ץ היו מעדיפים שהנושא יוכרע בציבור ובפוליטיקה ללא התערבות משפטית.

 

אבל כבר עתה מעריכים כי היועץ יחליט בסופו של דבר כי למרות "הקשיים המשפטיים המשמעותיים" - שפירושם: קשה להגן על כך בבג"ץ - הוא יאמר שאין מניעה משפטית לאפשר לנתניהו להקים ממשלה, אם וכאשר.