באנו חושך לגרש

None

חנוכה הוא תזכורת למאבק בלתי פוסק שמלווה אותנו כעם כבר שנים. ניצחון המכבים הוא רק פרק אחד במסע ארוך על הזכות שלנו כעם להדליק נר - את הנר המיוחד שלנו. במשך שנים רבות היה זה נר שהדלקנו בהיחבא בתוך הבית, מזכירים לעצמנו שאנחנו עם נרדף, מסתתרים ומסתירים את זהותנו, את מי שאנחנו. במשך שנים לא יכולנו להאיר את האור המיוחד שאנחנו מדליקים בעולם. נדרשנו להיראות כמו כולם, להיבלע בזהויות הלאומיות במדינות שבהן חיינו - להיבלע או להיות מוקעים. זו הייתה הברירה היחידה.

 

את הסמל שליווה אותנו במשך שנים, זה שמסמל יותר מכל את מי שאנחנו, בחרנו להפוך לסמל המדינה שהקמנו. המנורה שדלקה בבית המקדש, זו שהיוונים כיבו והרומאים בזזו, האירה את העובדה שאנו היהודים מביאים לעולם את האור המיוחד שלנו. יש לנו זהות ותרבות משלנו וכשמישהו מנסה למנוע מאיתנו לקיים את זהותנו אנחנו נעשה הכל כדי לא לאפשר לו. שנים אחרי שבית המקדש חרב המשיכו היהודים להדליק את החנוכייה - זכר לאותה מנורה, מזכירים לעצמם מי הם. לא בלפידים בוערים ולא במלחמות סוערות, אלא בעזרת נר קטן שדולק בתוך הבית פנימה. מאז שקמה מדינת ישראל הפכה המנורה לסמל לאומי ציבורי. את החנוכיות מדליקים ברחוב, כבר לא מסתירים, כבר לא מסתתרים. אלא שגם עכשיו המאבק הזה על זהותנו לא הסתיים. השאלה אם נמשיך להדליק את הנר המיוחד שלנו או שנעדיף להיבלע בתוך תרבויות אחרות ממשיכה להעסיק אותנו עד כדי הליכה לבחירות שלישיות ברצף, מכיוון שאלו בחירות על זהותנו ועל זהותה של מדינת ישראל. בחירות על השאלה איזו תרבות תעצב את המרחב הציבורי? איך ייראה הבית הלאומי של העם היהודי? האם יש לנו שבת? איך היא נראית?

 

כשעצי חג המולד מעטרים את בתי המלון ואת החנויות, כשבתי הקפה הומי אדם, חופי הים מלאים רוחצים, ועל הטיילת מסיבות רחוב סוערות, קשה להרגיש שבת בתל־אביב, קשה להרגיש שאתה מסתובב בעיר העברית הראשונה. מרגיש הרבה יותר כמו יום חול בניו־יורק. הסיפור של חנוכה הוא בדיוק על זה - על מאבק תרבותי, על הזכות והחובה שלנו כעם להאיר את האור המיוחד שלנו, זה שאם לא נדע להאיר אותו - פשוט לא יהיה. כשזהות יהודית הופכת ל"הדתה" וכשקמים גופים שמנסים לשווק קבלות שבת, חופות ועוד שאר אירועים אלטרנטיביים לאלו שליוו אותנו כעם במשך אלפי שנים, הם לאט־לאט מכבים את האור, משכיחים מי אנחנו באמת. הרצון לעצב תרבות ישראלית חדשה, מנותקת או רק "מתכתבת" עם הזהות היהודית היא מה שהיוונים ניסו אי אז לעשות, ניסו ולא הצליחו. יש לנו זהות, אנחנו לא צריכים להמציא אותה וודאי לא להעתיק אותה ממקומות אחרים, צריך רק לתת לה להאיר. המכבים היו יהודים גאים שלחמו על הזכות להיות יהודים, הם לחמו ביוונים והדליקו מחדש את המנורה בבית המקדש. את האור הזה צריך להמשיך להאיר, במלא עוצמתו, ברחובה של עיר, בלי להתנצל, בלי להתבלבל.