40 אחוז מבוגרי תואר ראשון לא עוסקים במקצוע שלמדו

בנק ישראל: עובדים שהשכלתם גבוהה לעומת העבודה שהם מבצעים מרוויחים 17% פחות מחבריהם לספסל הלימודים, שמצאו עבודה בתחום • בבנק טוענים שלאי ההתאמה בין התעסוקה למקצוע הנלמד "השפעה שלילית על העובד, המעסיק והמשק"

לבוגרי מכללות ציבוריות הסיכוי הגבוה ביותר לעסוק בעבודה שלא תואמת להשכלתם. כך עולה ממחקר של בנק ישראל שעוסק בהשכלה עודפת (מצב שבו ההשכלה הפורמלית של העובד גבוהה לעומת העבודה שהוא מבצע) ובאי־התאמה בין המקצוע שבו עובדים צעירים לעומת זה שלמדו. "לשתי התופעות השפעות שליליות על העובד, המעסיק והמשק", מציינים בבנק.

המחקר בוצע בחטיבת המחקר של הבנק המרכזי והתבסס על נתוני בוגרי תואר ראשון ילידי 1985-1978 בעלי מגוון מאפיינים דמוגרפיים וכלכליים.

 

מכוונים להיי־טק

בשנים האחרונות מספר הסטודנטים לתואר ראשון נותר פחות או יותר בקיפאון, באזור ה־235 אלף, אך בחירת החוגים השתנתה משמעותית. שיעור הסטודנטים למדעי המחשב וההנדסה בעלייה חדה, בעוד שבפקולטות כמו מדעי החברה, הרוח ואפילו משפטים נרשמה ירידה במספר הסטודנטים.

 

השינויים הדרמטיים שהחלו בשוק העבודה בעשור האחרון, וצפויים להמשיך גם בשנים הקרובות, מעלים את השאלה האם עולם האקדמיה גם עובר את השינויים המתאימים לעולם העבודה החדש והטכנולוגי יותר - או שחלק מהחוגים הופכים פחות רלוונטיים.

מהמחקר עולה שכמעט 40% מבוגרי תואר ראשון לא עוסקים במקצוע הקשור לתחום לימודיהם. 14% מבוגרי תואר ראשון מתאפיינים בהשכלה עודפת - ובשכר הנמוך ב־17% לעומת בעלי השכלה התואמת את משלח ידם.

הסיכוי הגבוה ביותר של בוגרי תואר ראשון להיות בהשכלה עודפת או בתעסוקה שלא תואמת את ההשכלה הוא בקרב בוגרי מכללות ציבוריות, אחריהם בוגרי אוניברסיטאות, ובעלי הסיכוי הנמוך ביותר הם בוגרי מכללות פרטיות.

בבנק ישראל מודים שהתרחבות המכללות המואצת מאז שנות ה־90, שהביאה לגידול ניכר בהיקף בעלי ההשכלה הגבוהה, ככל הנראה העצימה את התופעה. "יחד עם זאת חשוב לציין שלימודים במכללות ציבוריות תורמים לבוגריהן, לרבות העלאת שכרם ביחס לשכר בוגרי תיכון", מציינים בבנק.

 

אין פערים מגדריים 

במחקר איתרו גם מספר קבוצות עם סיכוי נמוך לסבול מעודף השכלה או מחוסר התאמה למקצוע: עובדים בעלי כישורים גבוהים (לפי ציוניהם בבחינות הבגרות), עובדי המגזר הציבורי, בוגרי מקצועות לימוד בזיקה הדוקה לשוק העבודה (כגון ראיית חשבון, משפטים והנדסה) ובקרב עובדים בעלי ותק גבוה בשוק העבודה.

בעוד בתחומים רבים אחרים יש הבדלים בממצאים בין שני המגדרים (לרוב לרעת הנשים), בסוגיה זו לא נצפה הבדל מובהק בתוצאות בין גברים לנשים: הסיכוי להימצא בהשכלה עודפת זהה למדי בקרב נשים וגברים. גם הפגיעה בשכר לגברים ולנשים שנמצאים במצב הזה דומה.