מסמן V למצלמה: סא"ל תומר בוהדנה לאחר שנפצע במלחמת לבנון השנייה // צילום: אלעד גרשגורן

None

את תמונתו של סא"ל במיל' תומר בוהדנה צילמתי ב־10 באוגוסט 2006 לקראת סיום מלחמת לבנון השנייה, בעוד משמרת בוקר שגרתית במנחת המסוקים של בית החולים רמב"ם בחיפה. בשלב מוקדם של הלחימה, ולאחר שצפיתי בתמונות מההריסות בשכונת הדאחיה בלבנון, הבנתי שהמקום הנכון להמתין לתמונה משמעותית יהיה בבית החולים שאליו פונו מדי יום פצועים מהלחימה הקשה.

 

באותו יום עמדנו שורה של צלמים מול המסוק הצבאי שנחת ברמב"ם, כשמתוכו מורדים בבת אחת כמה פצועים. עקבתי אחרי הפינוי של בוהדנה מהרגע הראשון שראיתי אותו, ולא הפסקתי לצלם. מה שמשך את העדשה שלי אליו היה המבט החודר שלו, כאילו הוא מנסה לומר משהו ממרחק באמצעות עיניו.

 

ברגע שהרים את ידו וסימן את ה"וי", המסר נקלט בבירור במצלמתי, לתמונה שתהפוך לאחד מסמלי המלחמה הזאת. כמה ימים לאחר מכן פגשתי את תומר בחדר טיפול נמרץ בבית החולים, והענקתי לו את גיליון "ידיעות אחרונות" עם תמונתו על עמוד השער. מאז לא נפגשנו, אך תומר תמיד יישאר בעיניי לוחם נערץ. מבט עיניו מאותם שברירי שניות נצרב בזיכרוני לעד.