אחרי עשרות מו"לים שענו בשלילה, החליטה הסופרת והעורכת ריסה שו לפרסם בעצמה את "Not Child's Play", אנתולוגיה של פרוזה ושירה שנכתבה על-ידי נשים, שכמוה, עברו התעללות מינית על-ידי אחיהן.
35 נשים תרמו מכתבים שכתבו, רובן תוך שימוש בפסבדונים או בשמות ראשונים בלבד. אחדות מספרות שבסופו של דבר התפייסו עם האח המתעלל; אחרות מתארות את הצלקות בנפשן. "הוא צריך לעשות קפיצת בנג'י בלי חבל", כותבת אחת מהן על אחיה, "הוא צריך לא לשמוח, לא להיות מסופק, מבורך, מובן, חופשי או נסלח".
לדבריה של שו הספר ייחודי בכך שהוא מבטא את קולן האסטרטיבי של הקורבנות. בהקדמה לספר היא כותבת: "הקולות והסיפורים שמרכיבים את הספר... יכולים לעזור לנו להיפטר מהבושה".
להגיב במהירות ובאומץ
שו, בת 41, מתגוררת במרילנד, ארה"ב, ועובדת כמורה ומתורגמנית בשפת הסימנים. "יש הרבה יותר התייחסות לגילוי עריות בין אבות לבנות", היא אומרת בראיון לרשת CNN. לדבריה, מטרתה בפרסום הספר היא לעודד בנות והורים להגיב במהירות ובאומץ לתופעה: "המשפחות שלנו לא הגנו עלינו מפני זה; לעתים קרובות הן אפשרו את המשך האקט לאורך זמן בלי להתערב". שו אינה מפרסמת את שמו של אחיה בספר, אולם מתארת בפירוט רב את העימות שהתקיים ביניהם, 15 שנה אחרי.
איימי בלייק, 38, תרפיסטית ממישיגן כותבת על התעללות מינית שעברה על-ידי שני אחיה הגדולים, מגיל חמש ועד גיל 11. לדבריה, לא היתה לה כל התלבטות לגבי השימוש בשמה האמיתי. "זה נראה לי דבר חשוב. עבדתי במהלך השנים עם הרבה מאד נשים שחוו התעללות מינית על-ידי אחיהן ויש איזו תפישה מעוותת שזו לא הייתה התעללות אמיתית מכיוון שאין מדובר באביהן או בבוגר אחר".