למה נמאס לי כבר מהחורף או איך השלמתי עם החורף והתחלתי לראות בו גם צדדים חיוביים: יש לי בבית ערימות כביסה. ערימות, הרים של כביסה. יש כביסה נקייה שמחכה לקיפול, יחד עם מיליארד זוגות גרביים שרק מהמחשבה לשדך אותם לזוגות אני מתעייפת. יש לי כביסה על החבל, לחה, כבר יומיים. היא לא מתייבשת. ויש לי סל כביסה שנראה כמו הר החרמון, כולל פקקים שמשתרכים עד הרצפה כולל עומס תנועה בתחתית.
יש לי ערימות מעילים בכל הבית. מעילים חמים יותר וחמים פחות, כובעים, צעיפים. לכל בן משפחה יש לפחות (לפחות!) שניים-שלושה מעילים שאנחנו מתפעלים ביום-יום, תלוי בכמה קר באותו יום, בנוסף לשלל אביזרי החורף שאני מנסה להעביר ממקום למקום מידי פעם, אבל מוותרת כי אנחנו פשוט משתמשים בהכל כל הזמן. ועוד לא התחלתי לדבר על שלל הכרבוליות למיניהן שמסתובבות לי בסלון. אגב בקיץ היה לי את אותו תסכול על המגבות והתיקי ים ובריכה, מה שמוכיח שלכל עונה יש את הבלאגן שלה.
קר לי, וגשום לי, ומשום מה יש לי הרגשה שלגשם יש נטייה להגיע בדיוק בזמנים בהם אני אמורה לצאת.
אבל - הכינרת מלאה, והכל בחוץ שטוף וצבוע בירוק. יש לי תירוץ לאכול כל יום מרק, ואפילו הוצאנו משחקי קופסה ושיחקנו עם הילדים כמה פעמים. המקרר שלי, כמו השווקים, גדוש בירקות שזו עונת השיא שלהם - יש לי מנגולד משגע, ומלא גזרים וקישואים מכל הצבעים, יש צרורות ענקיים של פטרוזיליה וכוסברה ומיץ תפוזים סחוט טרי מתי שרק ארצה.
והחורף יחלוף. עוד ממש קצת, אפילו שזה לא נראה ככה. ושוב נתלונן על החום והלחות ועל החול מהים שמסתובב בכל הבית. אז היום אני בוחרת להסתכל על הצדדים החיוביים של החורף, מודה שבתור בחורה של קיץ זה לא תמיד קל, ואפילו שכבר ממש בא לי מנגו, בזמן האחרון אני ממש נהנית דווקא מאשכולית אדומה.
המנה של תפוחי אדמה עם פטריות וערמונים צועקת חורף. אמנם אפשר למצוא את כל אחד מהמרכיבים לאורך כל השנה (ערמונים בגרסת הוואקום), אבל גם ביחד, וגם כל אחד לחוד, הם הכי חורף שיש. התפוחי אדמה עצמם עוברים בישול במים, לפני שהם מצטרפים למחבת לפטריות ולערמונים שכבר הוקפצו בה, ומעל הכל המרווה שמביאה את הטעם המיוחד והמאפיין שלה.
ואתם יודעים מה קורה לי כשאני רואה סיר קציצות? זה אוטומטית זורק אותי לבית של ההורים, למראה של אותו סיר "קציצות אדומות", כך קראנו לסיר היפה הזה, עומד על הכיריים, מלא טעם ואהבה. ואני הילדה מסתכלת על הסיר העמוס הזה וכבר מדמיינת את הצלחת שאימא שלי תיכף תכין לי. היום, בתור הורה בעצמי, אני גם יודעת איזו תחושת סיפוק הייתה בטח גם לאימא שלי, כשראתה אותי אוכלת את הקציצות שהכינה בכל כך הרבה אהבה.
אני בטוחה שלכל אחד יש את הזיכרונות שלו מהסיר קציצות הפרטי שלו, וזו בדיוק הכוונה שלי. סיר הקציצות שלי זה לא הסיר קציצות בשר של אימא שלי, זה הסיר קציצות שלי, מלא במרכיבים מן הצומח שמשקפים את מי שאני היום, ועדיין יש בו גם מהילדה שהייתי פעם.
הבסיס של הקציצות היא שעועית האזוקי, שהיא שעועית טעימה וקלה לעיכול, מפוצצת בדברים שעושים טוב לגוף ועם זמן בישול קצר יותר מהשעועית הלבנה הרגילה, מה שהופך אותה לשימושית יותר בחיי היום יום. הקציצות טבעוניות לגמרי, ונשארות מוצקות ונפלאות בזכות אפייה מוקדמת שלהם בתנור ובישול קצר ברוטב.
המצרכים:
700 גר' תפוחי אדמה, שטופים ולא קלופים
300 גר' ערמונים טריים (לפני קלייה וקילוף) או 100 גר' ערמונים בוואקום
200 גר' פטריות
1/2 בצל סגול בינוני, חתוך דק
3 שיני שום, קצוץ דק
6 עלי מרווה, קצוץ דק
3 כפות שמן זית
1/2 כפית מלח או לפי טעם (אני אוהבת יותר)
1/2 כפית פלפל שחור
אופן ההכנה:
המצרכים:
לקציצות -
1 כוס שעועית אזוקי (לפני השרייה), מושרית לפחות ל-8 שעות, שטופה היטב ומסוננת. לחילופין, אפשר להשתמש ב-2 כוסות שעועית אזוקי מבושלת
1 בצל בינוני
1 גזר בינוני
1/2 כוס בזיליקום
1/2 כוס אגוזי פקאן
1/4 כוס שיבולת שועל
1 כפית אורגנו יבש
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל
לרוטב -
400 גר' עגבניות מרוסקות
1 בצל קטן, קצוץ דק
3 שיני שום, קצוצים דק
1/4 כוס בזיליקום, קצוץ גס + מעט להגשה
1/2 כוס מים
2 כפות שמן זית
1/2 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
אופן ההכנה:
המצרכים:
1 כוס עדשים ירוקות, שטופות ומסוננות. אין חובה להשרות עדשים, אם כי אני נוהגת להשרות לפחות שעתיים.
1/2 כרובית, חתוכה לפרחים גסים
2 גזרים, פרוסים לטבעות
1 בצל, קלוף וחתוך לפלחים של שמיניות
1 זוקיני גדול, פרוס
3 כפות שמן זית
1/2 כפית כמון
1/2 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
1/2 כוס פטרוזיליה, קצוצה דק
לרוטב -
2 כפות שמן זית
2 כפות חומץ בלסמי
2 כפות מייפל
1/2 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
אופן ההכנה:
דניאלה נויפלד היא בעלת הבלוג הצמחוני "העדשים השמחות"