הביטוח הלאומי נגד קשישה עם אלצהיימר

המוסד התעלם ממסמכים רפואיים וסירב להגדיל את היקף זכאותה של בת 85 לגמלת סיעוד. בית המשפט מתח ביקורת על ההתנהלות שלו

עו"ד סיגל רייך-הלל | פסקדין פורסם: 10.02.20, 16:20

תוך ביקורת נוקבת על התנהלות המוסד לביטוח לאומי, קיבל לאחרונה השופט טל גולן מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה את תביעתה של חולת אלצהיימר בת 85, וקבע כי היא זכאית להגדלת גמלה עקב היותה זקוקה ל"השגחה מתמדת".

 

התביעה הוגשה בעקבות החלטת הביטוח הלאומי מדצמבר 2018, שבה נקבע שהאישה זכאית לגמלת סיעוד ב"רמה 2 מופחתת". זאת לאחר שתי בדיקות "הערכת תלות" – בדיקת מידת התלות שלה והצורך בעזרת הזולת והשגחתו, שבה נמדדות פעולות כגון לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית.

 

מדובר בקשישה עם נכות קבועה בשיעור 35% בגין פציעות גב ורגליים, וכעת סובלת משורה של בעיות נוספות, בדגש על אלצהיימר ודמנציה, שמהן היא סובלת כבר מספר שנים. ב-2018 היא הגישה תביעה לביטוח לאומי לבדיקה מחדש של היקף זכאותה לגמלת הסיעוד, בטענה שמצבה הוחמר. הוא דחה את תביעתה, וכך גם עררים שהגישה, וקבע כי היא זכאית לגלמה ברמה 2 מופחתת – אותה גמלה שהיא כבר מקבלת. בעקבות זאת היא תבעה בבית הדין לעבודה.

 

השופט גולן התרשם כי ביטוח לאומי "בחן את עניינה של התובעת באופן שגוי ומוטעה, תוך כדי שהוא מתעלם מביקורת שהועלתה בפסיקות בתי הדין לעבודה על אופן פעולתו בבחינת תביעות סיעוד, עוד לפני שנים רבות, ובפרט כאשר המדובר בהשפעת מחלות האלצהיימר והדמנציה על נושא ההשגחה".

 

הפגם המשמעותי ביותר היה בכל הקשור למידת ההשגחה שלה זקוקה התובעת. הראיות הובילו את השופט לכך שהיא זקוקה להשגחה כל העת, ואסור להשאיר אותה לבד אפילו לא לפרקי זמן קצרים. מסקנה זו נבעה מן המסמכים הרפואיים – שמהם המעריך שביצע את הבדיקה מטעם המוסד התעלם לחלוטין – וכן מעדויות התובעת ובתה, שסיפרו כיצד היא שוכחת את התנור או הגז דולקים, שוכחת לקחת תרופות, ובאופן כללי עלולה להעמיד את עצמה בסכנה.

 

חלק ניכר של פסק הדין הוקדש לביקורת על המוסד לביטוח לאומי – המעריך שביצע את אחת הבדיקות, וכן הוועדות שדנו בעניין – על כך שהתעלמו מהמסמכים הרפואיים. המעריך הגדיל לעשות ואף רשם דברים הפוכים מאלה שנאמרו לו על ידי הבת. אותו מעריך לא הובא לעדות – עניין שנזקף גם הוא לחובת המוסד.

 

בתוך כך השופט סקר פסקי דין רבים והפנה לכך שאותם פגמים בהתנהלות התגלו בדיוק כבר בשנות ה-90, אך לא תוקנו עד היום. "כל זאת, באופן מפליא ומתמיה, כאשר המדובר במוסד האמון על הביטחון הסוציאלי של אזרחי ותושבי מדינת ישראל. אנו קובעים – ובצער רב יש לומר – כי לא ברור מדוע ולמה הנתבע לא הפנים את אותה הביקורת, שניתנה כזכור לפני שנים לא מועטות", הוסיף.

 

בסיכומו של דבר נקבע כי התובעת זכאית לגמלת סיעוד כמי שזקוקה להשגחה מתמדת, ובהתאם להיקף הכנסותיה.

 

בסיום פסק הדין הורה השופט להעביר העתק שלו למנכ"ל ביטוח לאומי, וזאת "בהינתן הכשלים המבניים בהליך הבדיקה של הנתבע לגבי תביעות סיעוד של חולים באלצהיימר ודמנציה, ולאור התעלמותו של הנתבע מהנחיות חוזרות ונשנות של פסיקת בתי הדין לעבודה שניתנה במהלך השנים".