הקבלן, עולה חדש מטורקיה, עבד כעצמאי בתחום הבנייה. לאחר שרשויות המס גילו בעיות בדו"חות שהגיש לשנים 2011-2010 הן פתחו בבדיקה וכשנתיים לאחר מכן זימנו אותו לחקירה ראשונה. חלפו ארבע שנים והוגש כתב אישום שבו נטען כי הקבלן הגיש 15 חשבוניות כוזבות בסך של יותר מ-3.5 מיליון שקל, ובכך הצליח לחמוק מתשלום מע"מ של קרוב לחצי מיליון שקל.
לפני כשנה וחצי הרשיע בית משפט השלום את הקבלן בין היתר בעבירות של מסירת תרשומת כוזבת, שימוש במרמה ותחבולה כדי להתחמק ממס וניכוי מס תשומות ללא מסמך. נגזרו עליו 16 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 120 אלף שקל והתחייבות של 40 אלף שקל שלא לבצע עבירות מס במשך שנתיים.
בערעור שהתמקד בסופו של דבר רק בעונש נטען שלא היה מקום לגזור על הקבלן עונש מאסר מאחורי סורג ובריח בהתחשב במחדלי חקירה ובשיהוי כבד בהגשת כתב האישום, שגרם למערער למתח שבעקבותיו עבר אירוע לבבי וצנתור.
השופטים הסכימו וקבעו כי בית משפט השלום לא נתן משקל הולם לשיהוי ולמחדלי החקירה. הם ציינו כי אף שהם מסכימים עם הגישה שלפיה יש להטיל עונש מאסר מוחשי על עברייני מס שגורמים נזק לאוצר המדינה, במקרה הנוכחי התקיימו "נסיבות מיוחדות המצדיקות לסטות ממדיניות עונשית זו, מטעמי צדק והגינות".
השופטים לא קיבלו את תשובת המדינה לשיהוי. זו טענה כי קצב הטיפול היה רגיל בהתחשב בכך שהתיק הניב 10 ארגזים של חומר ראייתי. אלא שהשופטים קבעו כי זהו לא הסבר סביר להמתנה של ארבע שנים עד להגשת כתב האישום, בפרט נוכח העובדה שכבר בחקירה הראשונה התקבלה מהמערער הודאה.
"בסופו של יום, נדרש המערער לתת את הדין על עבירות שבוצעו לפני שמונה-תשע שנים", נכתב. "מעבר לעובדה שהמדובר בעינוי דין שאין לו הסבר סביר, לטענת ב"כ המערער מרשו אף עבר אירוע לבבי ונזקק לצינתור בשל המתח בו הוא נתון".
בנוסף נקבע כי העונש היה צריך לבטא גם פגם בהתנהלות רשות המסים, שהתבטא בהיעדר תיעוד של אחת החקירות, בניגוד לחוק המחייב זאת כאשר החקירה לא מתנהלת בשפת האם של הנחקר.
לפיכך, השופטים קיבלו את הערעור והורו על הפחתת עונש המאסר לתשעה חודשי בעבודות שירות. יתר רכיבי גזר הדין לא השתנו.